אבחון מאוחר לטרשת נפוצה – הוגשה תביעה למשרד הבטחון

פפזית, כיום בת 20, משוחררת מצה"ל, סבלה בגיל 17 מתופעות חוזרות ונשנות של כאבי ראש, חום וסחרחורות. תופעות אלה הופיעו בעיקר כאשר למדה למבחני הבגרויות והייתה שרויה בתקופת מתח רב. בהמשך, הופיעו אצלה גם חולשה בארבעת הגפיים, כפל וטשטושים בראייה, לכן פנתה לחדר המיון בבית-החולים הקרוב לביתה ואף אושפזה שם.

במסגרת האשפוז, עברה בירור שכלל בדיקות נוירולוגיות חוזרות שמתארות כפל ראייה עם הפרעה בתנועות גלגלי העיניים וכן סימנים נוירולוגיים פוקליים. במסגרת אותו בירור פזית עברה גם ניקור מותני שהדגים כמות קטנה של תאי דלקת והיה שלילי לנוכחות נוגדנים אוליגוקלונליים. עוד עברה בדיקת MRI מוח, שהדגימה נגעים גדולים בחומר הלבן של המוח שעברו האדרה.

עקב כך, נעשתה אבחנה של ADEM (Actue Disseminated Encephalomyelitis). היא טופלה במשך שבוע בסטרואידים דרך הווריד ובהמשך שוחררה לביתה וקיבלה טיפול פומי לעוד שבועיים. לאחר-מכן, חזרה למצבה שטרם האשפוז ותפקדה באופן נורמלי בשגרה.

פזית דיווחה על האשפוז וממצאיו ללשכת הגיוס באזור מגוריה, אליה הייתה עתידה להתגייס, וגיוסה נדחה במספר חודשים. במהלכם עברה בירורים ובדיקות נוספים במרפאת טרשת, אשר הראו כי אט אט הכל שב לתפקוד נורמלי עד שלא הייתה עדות לדלקת פעילה. אולם, מסקנתו של הניורולוג, שלא לקח סיכון, הייתה כי לא ניתן להבחין בשלב זה בין ADEM לבין טרשת נפוצה מאחר וההתקף שפקד את פזית וגרם לה להתאשפז לראשונה בחייה, יכול להיות התקף ראשון בסדרת התקפים של טרשת נפוצה.

יום הגיוס הגיע, פזית התגייסה כאשר היא מלווה במכתב רופא, המסביר את מצבה הבריאותי ומורה כי עליה להיות משובצת קרוב לביתה ולמרכז רפואי. בלשכה עצמה היא נבדקה ונמסר לה כי אין לה מה לדאוג ואכן כך תשובץ. פזית עברה טירונות וקורס, שלאחריהם שובצה בקריה בתל-אביב עם פרופיל 45 זמני לשנה אחת בלבד.

 

לקבלת יעוץ

 

"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה, עשבים שוטים עלו בשביל ובגן". כעת, פזית הועברה מתפקידה ושובצה מחדש לשירות באיו"ש. כבר עם הגעתה לשם, הבהירה למפקדיה שהיא אמורה להיות בבסיס עורפי, קרוב לביתה ולמרכז רפואי בזמינות מיידית – אולם, ללא הואיל.

מהלך שירותה של פזית שם התאפיין באירועים חוזרים של חולשה, סחרחורות ובחילות, אך חרף בקשותיה היא לא הופנתה לנוירולוג. השירות באותו מרחב לווה ברגעים רבים של לחץ פיזי ונפשי ניכרים בעבודה אל מול אוכלוסייה זרה ואף לעיתים עוינת. בנוסף לאלה, שובצה פזית לתורנויות שמירה ושירות רבות, מפקדיה וחבריה לסגל התעמרו בה, זלזלו בה עקב מצבה הרפואי ותלונותיה, בעיקר כאשר חזרה על הבקשה לעבור לבסיס אחר.


אבחון ע"י נוירולוג מומחה

ללבסוף, פנתה בעצמה לקבלת אבחנה וחוות-דעת רפואית מנוירולוג מומחה דרך חברת אולמד. מנהלי התיקים סייעו לה בתביעתה כנגד משרד הביטחון ומצאו עבורה נוירולוג מומחה "למוד קרבות" בזירה המשפטית, אשר הראה כי בעקבות יחס מזלזל של המערכת הביטחונית במהלך שירותה של פזית היא סובלת מנכות בעקבות החמרה במחלת הטרשת הנפוצה.

במקרה זה, האבחנה של טרשת נפוצה אינה מוטלת בספק והתשובה לשאלה המרכזית, האם נגרמה לה החמרה במחלתה עקב השירות הצבאי בתנאי עקה פיזית ונפשית, היא בהחלט כן.

במטא-אנליזה של מחקרים רבים שבדקו את הקשר שבין עקה נפשית ודחק נפשי לטרשת נפוצה, נמצאה עלייה מובהקת בסיכון להחמרת טרשת נפוצה במטופלים שהיו חשופים לעקה ודחק. מחקר גדול שנערך בתחום זה, מצא ודאות חזקה בקשר שבין מספר גורמי העקה הקיימים לסבירות להתפרצות התקפי טרשת, כך שככל שיהיו יותר גורמי עקה, כך הסיכון להתקף טרשת נוסף עלה.

הכרה כנכת צה"ל

נמצא כי פזית סובלת מהנכויות הבאות: התקפים חוזרים של חולשה וכאבי שרירים, חוסר מסוגלות לצעוד במשך זמן ולמרחק העולה על קילומטר, קשיי ריכוז לארוך היום, טשטוש בראיית צבעים וחולשה בצד השמאלי של הגוף.

 

התעלמותה של המערכת הביטחונית מצרכיה הרפואיים של פזית והבאתה למצב של החמרה במחלתה, ניתן להמשיל להתרשלותו של רופא בהגנה על מטופליו. על-כן, נתבע משרד הביטחון ופזית הוכרה כנכת צה"ל.

רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

האם בית חולים הוא מקום מפחיד?!

בית חולים הוא מקום מפחיד!! ציינה בפני אחת הלקוחות שנדרשה לניתוח מסובך, מדוע זה כך?

 

ישנם מיליוני אנשים שבית החולים הוא מקום שמפחיד עבורם, חלק מהאנשים מודאגים טרום ניתוח, או טיפול רפואי אחר, חלק דואגים לבן משפחה שאמור לעבור טיפול.

הסיבה העיקרית לחרדה מבית חולים היא "לאבד שליטה" הפחדים הפנימים שלנו שהצוות הרפואי או הרופא הם שולטים במצבנו. ישנו גם הפחד מהבלתי נודע, אני נכנס לניתוח, מה יהיו התוצאות לאחר מכן איך אתפקד, האם אצא מהניתוח בריא ושלם?!

וכמובן הפרסומים בדבר אלפי אנשים אשר מתים כתוצאה מטעויות רפואיות קטלניות או מאבחון לקוי ואיחור באבחון, אלו דברים שניתן למנוע וזה תלוי בעיקר בנו. אז מה עושים?


טרום אשפוז:
1.לפני אשפוז חקור את המחלה שלך והכר אותה. אל תסמכו רק מה רופא המשפחה שלך מספר לך, ברשתות רפואיות באינטרנט תוכל למצוא שפע של מאמרים ופורומים בארץ ובעולם רלוונטיים למחלה שלך. התייעץ עם רופאים נוספים – אתה זכאי במסגרת קופ"ח.

2.וודאו שבחרתם את בית החולים הנכון, שהרופא מקצועי ובעל ידע רב במחלה שלכם, שהציוד בבית החולים מתקדם, והצוות מקצועי ונגיש.

3.רכזו בתיק אישי את כל המסמכים הרפואיים, ארגן אותם בסדר כרונולוגי, ולפי נושאים :בדיקות דם, בדיקות הדמיה, סיכום רפואי, אשפוזים קודמים, אלרגיות ופרטים אישיים של קרובי המשפחה.


באשפוז :

1.מומלץ להביא קרוב משפחה שיסייע לך , יהיה נוכח בביקור רופאים, ובמידת הצורך יחתום עבורך על המסמכים ויש להצטייד באישור מתאים. ממליצה לצלם את כל המסמכים הרפואיים החתומים על ידך ( ניתן להיעזר במכשיר נייד)

2. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי לכל שאלה שיש לך, זה יעזור לך להבין טוב יותר לגבי מצבך הבריאותי, אל תיתן לרופא לחמוק משאלות, ואם הצוות מדבר במונחים רפואיים לא מובנים, בקשר שיפרשו לך את המונחים.

3. לפני ביקור רופאים מומלץ לרשום את השאלות שברצונך לשאול את הצוות הרפואי, אתה יכול למסור את רשימת השאלות לרופא המטפל שלך כך שיוכל להשיב לך בזמנו הפנוי תשובות מקצועיות.


דוגמה לשאלות לצוות הרפואי:

 

  • כמה זמן זה ייקח הטיפול / ניתוח ?
  • האם זה יכאב ?
  • מי המרדים שלי ( שם, שנות ניסיון ..)
  • לכמה טיפולים אדרש .
  • מתי אני יכול לחזור לעבודה ולתפקוד רגיל ?
  • האם תהיה לי מגבלה לאחר הטיפול או הניתוח? כגון לרכב על אופניים , לעלות במדרגות, להיחשף לשמש ועוד….
  • האם זה הטיפול הטוב ביותר עבורי ?
  • והיה אם הניתוח / הטיפול לא יצליח , מה האלטרנטיבה ?
  • כמה זמן ההחלמה

4. רשום מה הרופא אומר לך, זה יעזור לך לזכור מידע חשוב בהמשך, אתה יכול להביא מכשיר הקלטה, רק חשוב תיקח אישור ותיידע את הצוות הרפואי.

5. רופא מתמחה או סטודנט מטפלים בכם, אל תהססו לשאול להכשרתו.

6. בדיקות – וודאו שכל הבדיקות הניתנות לכם נחוצות, ואת תוצאותיהן תבקשו עם הסבר מהצוות המטפל.

7. מידה ונותרו חששות נוספים, דרוש ייעוץ נוסף מרופא מומחה- יש אפשרות להתייעץ עם רופא נוסף מחוץ משגרתית החולים, בתיאום ואישור מנהל המחלקה בבית חולים.


בניתוח:

1. אנא עקוב אחר כל ההוראות טרום ניתוח הניתנות לך במסגרת בית חולים. אם אתה מעשן, או בתהליך גמילה יש לעדכן את הצוות הרפואי שלך. הרדמה כללית משפיעה על התפקוד התקין של הריאות

2. לוקח תרופות קבועות? – שאל את הצוות שלך האם להמשיך לקחת לפני או אחרי הניתוח. וודא שהצוות הרפואי שלך מודע לתרופות שהנך נוטל ולרגישות מתרופות אחרות. כ"כ וודא מול האחות שהיא מודעת לרגישויות שלך לגבי התרופה הניתנת לך

3. חולה סכרת – שאל את הרופא שלך, האם הוא ממליץ על דיאטה מסוימת בכדי לאזן את רמת הגלוקוז.

4. וודא שהמסמכים הניתנים לך לחתימה, ברורים וניתנים לקריאה, אתה זכאי למתרגם במסגרת בי"ח.

5. טרום ניתוח, ודא מול הצוות הרפואי, שהאיבר הנדרש לטיפול מסומן. (אם נדרש לטפל ביד ימין או שמאל, וודא שהיד הנכונה מסומנת בטוש).

6. יש להשאיר חפצי ערך ותכשיטים בבית. לבעלי פירסינג בגוף, מתכת על הגוף שלך יכולה להיות פוטנציאל כוויות וזיהום.


בשחרור:

עם שחרורך מבית החולים, וודא שיש לך כל מה שאתה צריך להתאוששות שלך, תמיכה מהמשפחה, ארוחה זמינה , תרופות , וקשר עם רופא המשפחה.

1. מומלץ שבן משפחה יהיה נוכח בזמן השחרור מבית החולים.

2. מכתב שחרור – עבור יחד עם הצוות הרפואי על מכתב השחרור.

3. המשך טיפול בבית – ברר איזה סוג של המשך טיפול יהיה צורך. במידה ויש החמרה מה לעשות

4. תרופות – שאל את הצוות הרפואי לגבי המשך לקיחת תרופות, ודרוש מרשם מעודכן, כולל מרשם למשככי כאבים.

5.ציוד רפואי – במידה ותידרש להמשך החלמתך לציוד תומך, בקש הדרכה מהצוות, כיצד להשתמש בו, היכן ניתן להשיג את המכשיר ולמי ליצור קשר במידה ותזדקק לעזרה.

6. מסמכים – במידה והנך צריך למקום עבודה או חברת הביטוח מסמך רפואי נוסף, בקש מהאח/ותת הראשי/ת.

7.משלוח מכתבים – וודא מול המזכירות שהכתובת שלך מעודכנת בבית החולים, למשלוח מכתבים.

8. בדוק שארזת את כל חפצייך כולל חפצים יקרי ערך, השאר את פינת האשפוז נקיה.

9.בבית – תאם פגישה עם רופא המשפחה להמשך ההחלמה.


 

פנה למומחה

 

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח TVT‏

* מערכת הבריאות בישראל מחויבת למתן טיפול איכותי לאזרחי מדינת ישראל . מתוך חוזר    משרד הבריאות והתוכנית הלאומית למדדי איכות בבית חולים.

בבתי חולים בארץ מתים מעל 5,500 חולים מזיהומים שקיבלו במסגרת אשפוז בבית חולים, ההדבקות בזיהומים אלו נרכשים במסגרת בית החולים ובמתקנים השונים.

זיהומים אלה מתרחשים:

עד 48 שעות לאחר אשפוז בבית החולים

עד 3 ימים לאחר השחרור

עד 30 יום לאחר ניתוח

סוגי זיהומים הנרכשים בבית החולים

זיהומים בדרכי שתן הם הסוג הנפוץ ביותר של זיהום  nosocomial.זיהום  הנרכש עקב אשפוז בבית חולים )  ואחריהם, זיהומים בדם, ודלקת ריאות.

איך מאבחנים זיהומים    Nosocomial  ?

צורות רבות של זיהומים הנרכשים בבית החולים ניתן לאבחן באמצעות מראה לבד. מוגלה, דלקות, פריחות , ובבדיקות דם ותרבית שתן ניתן לזהות.

איך נדבקים בזיהומים?

רבים מהחולים אשר להם מערכת חיסונית נמוכה, כמו מבוגרים או ילדים קטנים חשופים להידבקויות ולהתפשטות הזיהום בגופם, זאת בשל תנאי תברואה ירודים בבתי חולים, או בעקבות ניהול הליך כושל  של הצוות הרפואי ( שטיפת ידיים, חבישת כפפות וכד' ).  לפי מחקר אחרון , 40% של מהזיהומים בבתי חולים נגרמות ע"י היגיינת הידיים. חלק מהחולים ידבקו בשל אינטראקציה עם שאר החולים המאושפזים. tvt

היכן נמצאים הזיהומים

חולים ביחידות לטיפול נמרץ נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת . חדרי ניתוח, חדרי שירותים בבית החולים, עציצים ואגרטלים, מצעי בית החולים, משטחי ציוד רפואי וכו'

מהם התסמינים של זיהומים הנרכשים בבית החולים?

סימפטומים של זיהומים הנרכשים בבית החולים משתנים לפי סוג. הם כוללים דלקת,  חום, מוגלות . חולים עלולים לחוות כאב וגירוי באתר הזיהום, וכן תסמינים נוספים שמתגלים לאחר השחרור.

סיבוכים בניתוח וחשיפה לזיהום בתיקון דליפת שתן

כרמלה, אישה כבת 55 הגיעה עם כאבים חזקים לבית חולים במרכז הארץ , לאחר שעברה ניתוח אלקטיבי  TVT   בשל דליפת שתן במאמץ , לדבריה הניתוח עבר בהצלחה, בבירור בדו"ח ניתוח ומהלכו ללא אירועים חריגים.  כרמלה, פנתה כבר חודש וחצי לאחר הניתוח לרופא הפרטי שלה, עם תלונה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן שהופיעו מיד לאחר הניתוח.– אירועים שלא סבלה מהם טרום ניתוח. עוד מהתסמינים שכרמלה העלתה בפני הרופאים במיון, הפרשה דמית, כאבים לה או לבן זוגה בזמן קיום יחסים, הפרשה נרתיקית חריגה וכאבים.

לאחר בדיקת הצוות הרפואי הכולל גניקולוגים ו אורוגניקולוגים , הועלה חשד גבוה לחדירה לפחות חלקית של סרט ה TVT  לכיס השתן שבעקבותיו נוצר הזיהום.

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח  TVT

במהלך ניתוח  TVT (Tension Free vaginal Tape)   המבוצע לתיקון דליפת שתן במאמץ מעבירים בעזרת מחטים סרט סינטטי מכיוון הנרתיק לדופן הבטן . במהלך הפעולה עוברות המחטים ובעקביותם הסרט בין עצם החיק  (Pubis) לכיס השתן. במהלך הפעולה יתכן מצב בו בטעות מתבצעת חדירת המחט לכיס השתן אך מצב זה אמור להיות מזוהה עוד במהלך הפעולה על ידי ביצוע ציסטוסקופ יה מה שמאפשר הוצאת הסרט והכנסה מחודשת – ללא סיבוכים לאחר הניתוח.

שיעורי הסיבוכים  התוך ניתוחיים והמוקדמים בעקבות ניתוח  TVT   הנם נמוכים יחסית ובעלי תחלואה נמוכה. סיבוכים תוך ניתוחיים כוללים חדירת המוליך לכיס השתן בטווח שכיחות של 2.5-11.7% וסיבוכים בתר ניתוחיים מוקדמים כוללים זיהום בדרכי השתן עד 31%, קשיים בהשתנה בשכיחות עד ל 38% והופעת דחיפות במתן השתן בשיעור של עד 29%. סיבוכים אלו ברוב המקרים חולפים ללא השלכה בטווח הרחוק .

הצוות הרפואי בבית החולים הסביר לכרמלה, שכרגע הם לא ממליצים לניתוח לתיקון הדליפה מהסיכון והסיבוך האפשרי. ו לגבי התכיפות במתן שתן ,הוצע לך טיפול תרופתי  אנטיכולינרגי שיכול אולי לתת מענה לאירועי הדחיפות והדליפה בדחיפות אך לא ישפר את הכאבים.

הכותבת : בלוריה דיין מנכ"ל חברת אול מד רפואה בקליק – המרכז לרשלנות רפואית

 

פנה למומחה

 

חוות דעת רפואית נוספת – לא רק לעשירים

אתם עומדים בפני טיפול רפואי או ניתוח מסובכים? חוות דעת שנייה מרופא מומחה תסייע לכם בקבלת החלטה להמשך הטיפול. בשלב הראשון, עוד לפני שמחפשים מומחה או מקבלים חוות דעת נוספת, מומלץ לפנות לרופא האישי שיסקור שוב את האבחנה ויתן מענה לכל שאלה מצידכם. האבחנה צריכה להיות ברורה ומובנת לכם במלואה. אינכם בטוחים או שבעי-רצון מן הטיפול המומלץ על-ידו? פנו ליועץ נוסף! במקרים רבים, לאחר שמובהרים לכם הדברים, מתברר שאינכם זקוקים לחוות דעת נוספת.

חוות דעת שנייה: מי רשאי לבקש?

אתם, כמובן, אך גם בני משפחה או קרובים מדרגה ראשונה יכולים לבקש חוות דעת שנייה – באישורכם בכתב – ורצוי שקרוב המשפחה יהיה מעורה בפרטי תיקכם האישי. במקרה מורכב, ובאישורכם מראש, יכול הרופא להתייעץ עם קולגה שלו לגבי תיקכם הרפואי לצורך גיבוש ההחלטה.

חוות דעת שנייה: מהן זכויותיכם?

חולה רשאי לפנות מיוזמתו לקבלת דעה נוספת בתיקו הרפואי. הוא יכול לבקש מן המוסד הרפואי את רשימת הרופאים ומידע אודות מומחיותם המקצועית; ובמצב אשפוז הוא זכאי לפגוש רופא מומחה נוסף, בתיאום עם הצוות המטפל ומנהל המחלקה.

המלצה: פנו לרופאים מומחים חיצוניים – ולא מקופת החולים שלכם או מבית החולים בו טופלתם.

לתשומת ליבכם, כי קופות החולים משתתפות – באופן חלקי או מלא – בעלויות הדרושות לקבלת חוות דעת שנייה או לייעוץ עם רופאים בחו"ל. לנוחיותכם, מצורפים להלן קישורים רלוונטיים לאתרי הקופות:

לאתר קופ"ח כללית – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מכבי – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מאוחדת – לחצו כאן

לאתר קופ"ח לאומית – לחצו כאן.

חוות דעת שנייה – שלב אחר שלב:

  • פנו לרופא המטפל ובקשו סיכום רפואי ופירוט מצב בריאותכם (זוהי זכותכם!).
  • רכזו את כל המסמכים הרפואיים לפי סדר כרונולוגי.
  • רכזו את כל בדיקות ההדמיה ( CT , MRI, רנטגן). ניתן לקבל העתקים בתשלום.
  • הכינו רשימה של תרופות שנטלתם במהלך הטיפול.
  • תאמו פגישה עם המומחה. ציינו בפני מזכירתו כי ברצונכם לקבל חוות דעת נוספת, כדי שהרופא יקצה לפגישה זמן ארוך יותר.

 

!חשוב ביותר!  נא ודאו כי פניתם לרופא הנכון, בעל תת-ההתמחות הרלוונטית למקרה שלכם.

 

לקבלת חוות דעת רפואית נוספת:


לבית משפטלביטוח לאומילוועדת עררלטיפול בתאונת דרכים

הבעייתיות בקביעת קשר סיבתי

קשר סיבתי ברשלנות רפואית

ננטל הראייה משתנה בהתאם לחוק השורר מעל הדיון המשפטי, למשל, לפי דיני הנזיקין, צריך שיהיה 51%. לפי הפסיקה בהקשר לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), מספיק שהסיבה שהסיבה קשורה בשירות ביטחון תהה זהה לשאר הסיבות. לפי חוק הביטוח הלאומי סעיפים 83 ו-84 צריך שהסיבה הקשורה בעבודה לא תהה פחותה במידה רבה מסיבות שאינן קשורות לעבודה.

קשר סיבתי רפואי הינו שונה באופן מהותי וניכר מקביעת הקשר הסיבתי המשפטי. הסוגיה נדונה בבית המשפט העליון בפרשת ג'ון כהן נגד החברה להגנת הטבע בת"א חיפה 1142/82 כשתיאר את הקשר הסיבתי הרפואי כדלקמן: כאשר אדם ילך על שפת מצוק יאמר הרופא שיש סיכוי לאדם ההולך לאורך מצוק למעוד וליפול. משפטן יקבע שצריך סיבה דווקנית של אבן על השביל, אירוע שגרם לחוסר ריכוז רגעי, שהם הסיבה לנפילה ואלמלא אותה סיבה ייתכן והיה מסיים את הטיול ללא פגע.
איך קובעים הרופאים קשר סיבתי? במיעוט המקרים, יש סיבה קונקרטית ספציפית, כמו, חיידק או וירוס המחולל את המחלה; גידול או גוש הלוחצים על איבר זה או אחר וכו'. במרבית המקרים, נקבע הקשר הסיבתי בין תופעה למחוללים אפשריים, בצורה סטטיסטית. במילים אחרות, בוחנים בעבודות מחקר קליניות למיניהן, את הגורמים האפשריים שמסוגלים לחולל תסמונת או בעיה רפואית. במודלים סטטיסטיים מקובלים נקבע האם קשר הינו מובהק יותר או פחות. חשוב לזכור – אם לא נקבע בעבודות מחקר מכוונות, שאין קשר בין מחולל למחלה, המשמעות היא שזה לא נבדק, לא שאין קשר.

ההבעייתיות בקביעת קשר סיבתי סטטי מורכבת:

האם נשאלה השאלה בעבודת מחקר זו או אחרת, לגבי אפשרות לקשר סיבתי בין גורם לתוצאה רפואית. במילים אחרות, לא כל הקשרים נחקרו ועצם העובדה שאין אסמכתה המציבעה על קשר לא מצביעה שאין קשר, אלא אם כן נשאלה השאלה במחקר מסודר והקשר הסיבתי הסטטיסטי נשלל.
עבודות מחקר לא מעטות נעשות בסטנדרטים נמוכים- בחירת קבוצת המחקר אינה אחידה; אין קבוצת ביקורת; קבוצת החולים קטנה מידי; השיטות הסטטיסטיות אינן מקצועיות;הפרדה בין משתנים נעשתה באופן לא מקצועי.

שינוי לאורך השנים במסקנות החוקרים. קבוצות החולים הנבחרות יכולות להשפיע על מסקנות לגבי הקשר הסיבתי, כמו כן השתנות אופיין של מחלות שונות, יכולה להשפיע על הקשר הסיבתי. למשל – סרטן הערמונית הנו מחלה המשתנה בשנים האחרונות ומופיעה אצל צעירים יותר. יש היום ניסיון לחקור מדוע ולמה זה קשור. דוגמא נוספת – סרטן השד – גם מחלה זו מופיעה אצל נשים צעירות יותר ויותר והידע לגבי הסיבות היכולות לסייע לפריצת המחלה מתרבות ומתעדכנות לאורך השנים האחרונות.

רריבוי גורמים שיכולים לגרום למחלה. בנוכחות ריבוי גורמים, הרופא מנסה, לעיתים, לקבוע מהי הסיבה המכרעת, אולם נפוץ יותר שהוא מבצע חלוקת אטיולוגיה – חלוקת גורמים. למשל, אדם שהיה חשוף לעישון ולחומרים מסוכנים בעבודה – ילק הרופא את הנזק או, לפי נסיוני שכיח יותר, יקבע שהסיבה העיקרית היא העישון.

"הסתברות הסיבתיות"- במקצוע האפידמיולוגיה העוסק בניתוח גורמים לתחלואה והופעת ושכיחות התחלואה, קיים פרק הנקרא "הסתברות הסיבתיות". שיטה זו מנסה לנתח את החלק היחסי בגרימת מחלה של גורמים שונים. היא מסתמכת על כלל המחקרים הסטטיסטיים שנעשו בהקשר לאותה מחלה, ומנסה לנתח את התרומה היחסית שלהם. זה לא קל, לא פשוט וגם לא תמיד משקף, אולם זה הכלי שיש. מתוך זה, לעיתים, ניתן לראות שסיבה פחות מ-50% היא בכל זאת הסיבה העיקרית והמכריעה להופעת המחלה. כמעט אף פעם לא ראיתי חוות דעת בהן מנתח המומחה את הקשר הסיבתי בצורה זו.

המומחה משתמש הדרך כלל במילים "קרוב וודאי"; "בסבירות גבוהה"; וביטויים נוספים. אם היה משתמש בכלי "הסתברות הסיבתיות" ייתכן ובחלק מהמקרים היה יכול להשתמש בביטוי "אלמלא X, קרוב לוודאי ש…"
באמצעות סקירת ספרות מקצועית, ניתן להבין את תמונת הידע ביחס לקשר הסיבתי הרפואי ולהכין מסמך מקצועי להגשה למומחה, או להכנת חקירה נגדית.
המחבר : ד"ר שראל, מנהל רפואי בחברת אולמד

!עורך דין! מעוניין בחוות דעת רפואית?
מעוניין ברופא מומחה שיתמוך בקשר סיבתי?

חיסכון של 75% במשאבים הכרוכים בניהול התיק הרפואי והתיעוד סביב תביעות!
עבודה עם מיטב המומחים בתחום!

 

לקש"ס צרו קשר