אבחון מאוחר לטרשת נפוצה – הוגשה תביעה למשרד הבטחון

פפזית, כיום בת 20, משוחררת מצה"ל, סבלה בגיל 17 מתופעות חוזרות ונשנות של כאבי ראש, חום וסחרחורות. תופעות אלה הופיעו בעיקר כאשר למדה למבחני הבגרויות והייתה שרויה בתקופת מתח רב. בהמשך, הופיעו אצלה גם חולשה בארבעת הגפיים, כפל וטשטושים בראייה, לכן פנתה לחדר המיון בבית-החולים הקרוב לביתה ואף אושפזה שם.

במסגרת האשפוז, עברה בירור שכלל בדיקות נוירולוגיות חוזרות שמתארות כפל ראייה עם הפרעה בתנועות גלגלי העיניים וכן סימנים נוירולוגיים פוקליים. במסגרת אותו בירור פזית עברה גם ניקור מותני שהדגים כמות קטנה של תאי דלקת והיה שלילי לנוכחות נוגדנים אוליגוקלונליים. עוד עברה בדיקת MRI מוח, שהדגימה נגעים גדולים בחומר הלבן של המוח שעברו האדרה.

עקב כך, נעשתה אבחנה של ADEM (Actue Disseminated Encephalomyelitis). היא טופלה במשך שבוע בסטרואידים דרך הווריד ובהמשך שוחררה לביתה וקיבלה טיפול פומי לעוד שבועיים. לאחר-מכן, חזרה למצבה שטרם האשפוז ותפקדה באופן נורמלי בשגרה.

פזית דיווחה על האשפוז וממצאיו ללשכת הגיוס באזור מגוריה, אליה הייתה עתידה להתגייס, וגיוסה נדחה במספר חודשים. במהלכם עברה בירורים ובדיקות נוספים במרפאת טרשת, אשר הראו כי אט אט הכל שב לתפקוד נורמלי עד שלא הייתה עדות לדלקת פעילה. אולם, מסקנתו של הניורולוג, שלא לקח סיכון, הייתה כי לא ניתן להבחין בשלב זה בין ADEM לבין טרשת נפוצה מאחר וההתקף שפקד את פזית וגרם לה להתאשפז לראשונה בחייה, יכול להיות התקף ראשון בסדרת התקפים של טרשת נפוצה.

יום הגיוס הגיע, פזית התגייסה כאשר היא מלווה במכתב רופא, המסביר את מצבה הבריאותי ומורה כי עליה להיות משובצת קרוב לביתה ולמרכז רפואי. בלשכה עצמה היא נבדקה ונמסר לה כי אין לה מה לדאוג ואכן כך תשובץ. פזית עברה טירונות וקורס, שלאחריהם שובצה בקריה בתל-אביב עם פרופיל 45 זמני לשנה אחת בלבד.

 

לקבלת יעוץ

 

"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה, עשבים שוטים עלו בשביל ובגן". כעת, פזית הועברה מתפקידה ושובצה מחדש לשירות באיו"ש. כבר עם הגעתה לשם, הבהירה למפקדיה שהיא אמורה להיות בבסיס עורפי, קרוב לביתה ולמרכז רפואי בזמינות מיידית – אולם, ללא הואיל.

מהלך שירותה של פזית שם התאפיין באירועים חוזרים של חולשה, סחרחורות ובחילות, אך חרף בקשותיה היא לא הופנתה לנוירולוג. השירות באותו מרחב לווה ברגעים רבים של לחץ פיזי ונפשי ניכרים בעבודה אל מול אוכלוסייה זרה ואף לעיתים עוינת. בנוסף לאלה, שובצה פזית לתורנויות שמירה ושירות רבות, מפקדיה וחבריה לסגל התעמרו בה, זלזלו בה עקב מצבה הרפואי ותלונותיה, בעיקר כאשר חזרה על הבקשה לעבור לבסיס אחר.


אבחון ע"י נוירולוג מומחה

ללבסוף, פנתה בעצמה לקבלת אבחנה וחוות-דעת רפואית מנוירולוג מומחה דרך חברת אולמד. מנהלי התיקים סייעו לה בתביעתה כנגד משרד הביטחון ומצאו עבורה נוירולוג מומחה "למוד קרבות" בזירה המשפטית, אשר הראה כי בעקבות יחס מזלזל של המערכת הביטחונית במהלך שירותה של פזית היא סובלת מנכות בעקבות החמרה במחלת הטרשת הנפוצה.

במקרה זה, האבחנה של טרשת נפוצה אינה מוטלת בספק והתשובה לשאלה המרכזית, האם נגרמה לה החמרה במחלתה עקב השירות הצבאי בתנאי עקה פיזית ונפשית, היא בהחלט כן.

במטא-אנליזה של מחקרים רבים שבדקו את הקשר שבין עקה נפשית ודחק נפשי לטרשת נפוצה, נמצאה עלייה מובהקת בסיכון להחמרת טרשת נפוצה במטופלים שהיו חשופים לעקה ודחק. מחקר גדול שנערך בתחום זה, מצא ודאות חזקה בקשר שבין מספר גורמי העקה הקיימים לסבירות להתפרצות התקפי טרשת, כך שככל שיהיו יותר גורמי עקה, כך הסיכון להתקף טרשת נוסף עלה.

הכרה כנכת צה"ל

נמצא כי פזית סובלת מהנכויות הבאות: התקפים חוזרים של חולשה וכאבי שרירים, חוסר מסוגלות לצעוד במשך זמן ולמרחק העולה על קילומטר, קשיי ריכוז לארוך היום, טשטוש בראיית צבעים וחולשה בצד השמאלי של הגוף.

 

התעלמותה של המערכת הביטחונית מצרכיה הרפואיים של פזית והבאתה למצב של החמרה במחלתה, ניתן להמשיל להתרשלותו של רופא בהגנה על מטופליו. על-כן, נתבע משרד הביטחון ופזית הוכרה כנכת צה"ל.

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה (קטיעה) במחלקת יילודים פגיה

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה

להורים במרכז הארץ, נולדה פגית נולדה בבית-החולים ממשלתי, בשבוע ה-24 להריון, בעקבות צירים מוקדמים שהופיעו אצל האם והתפתחותה של לידה מוקדמת. ניסיון לעצור את הלידה לא צלח והאם קיבלה טיפול עם מגנזיום וצלסטון. הלידה הייתה וגינלית ובה נולדה הפגה במשקל לידה של 700 גרם.

 

לידת פגית:

התינוקת סבלה מחוסר בשלות של הריאות (RDS) וטופלה עם סורפקטנט עם שתי מנות והונשמה בשיטת הנשמה מרובות של VGV. הפגה נזקקה להנשמה במשך כ-20 ימים והמשך עברה לתמיכה בנשימה עם מכשיר המספק חמצן שלא דרך צנטר בקנה הנשימה (HIPPV) למשך 10 יממות נוספות. לאחר-מכן, היא טופלה בזרימה מוגברת למשך 40 ימים ומתן חמצן עד לגיל 78 ימים.

המערכת הלבבית תפקדה היטב, נמצא PDA בינוני ביממה השלישית שטופל תרופתית בהצלחה והצינור נסגר.

מערכת העיכול תפקדה היטב בימים הראשונים. אך בשל ארוע זיהומי קשה בדם מלווה אבצס בכבד הבטן סבלה מסימנים של פגיעה קשה במעי. הטיפול היה שמרני ולא נזקקה לניתוח.

 

זיהומים באשפוז:

עוד סבלה מצהבת לא גבוהה שטופלה בפוטוטרפיה בהצלחה. בשל טיפול ממושך עם TPN עקב בעיות במעיים שפורטו לעיל, הופיעו ערכים גבוהים של בילירובין שחזרו לנורמה בהמשך.

הפגה סבלה מזיהומים קשים במהלך אשפוזה. בימים הראשונים טופלה עם אנטיביוטיקה שהופסקה לאחר קבלת תרביות עקרות. ביום השמיני לחייה הופיעו סימנים לזיהום בדם עם צמיחה של אנטרוקוק (סטרפ. פקליס) וכן סטפ. אפידרמיטיס. קבלה אנטיביוטיקה משולבת שהוחלפה כל פעם לפי רגישויות בהתייעצות של מומחים למחלות זיהומיות. הוצאו צנטרים מרכזיים ובדיקת אקו שללה וגטציות בלב שזורעים את החיידקים. בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן הדגימה אבצסים בכבד שהיו אחראים למהלך זיהומי ממושך. לאחר ניקוז האבצס ולאחר טיפול אנטיביוטי ממושך התגברו על הזיהום.

 

פנה למומחה

 

אמפוטציה (קטיעה):

הסיבוך הקשה ביותר במהלך האשפוז היה הפגיעה ברגל, שהסתיימה באמפוטציה (קטיעה) טבעית של שוק וכף הרגל. בסיכום המחלה ציינו הצוות הרפואי כי התהליך החל ביום ה-14 לחייה והסיבה המשוערת הייתה תסחיף על רקע הזיהום הקשה ממנו סבלה הפגה באותו הזמן. סתימת זרימת הדם לרגל הביאה בסופו של דבר לנמק של הגפה הימנית והאזור הנמקי נקטע באופן עצמוני ללא צורך בניתוח.


השאלה הנשאלת במקרה זה, מה גרם לנמק של שוק רגל הפגה?


הרופאים בפגייה תיארו במכתב השחרור שהנמק נגרם מתסחיף זיהומי שהתפתח ביום ה-14 לאשפוזה והביא לחוסר זרימת דם לרגל. בסיכומים של הרופאים המופיעים על בסיס יומי בגליון האשפוז של הפגית הם מתמקדים בבעיה זו החל מהיום ה-14 לאשפוזה, כאשר אז התייעצו עם מומחה כירורגיית כלי דם שבדק את התינוקת והחליטו שלא לטפל בתרופות ממיסי קרישי דם – לאור הסכנה של טיפול זה בפגים כל כך קטנים ולאור מצבה הקליני הקשה של הילדה אותה עת כאשר הזיהום ממנה סבלה היה שיאו.

חשוב לציין שבין הגורמים לסתימה בכלי דם של הרגליים, נמצא גורם שכיח של המצאות צנטרים בכלי דם מרכזיים כמו אבי העורקים והווריד הנבוב התחתון. הכנסת צנטרים אלה מקובלת בטיפול בפגים ובעיקר בקטנים שבהם. צנטרים אלה מחייבים טיפול מיוחד למנוע זיהום ולמנוע תופעות של שליחת קרישי דם לכלי דם אחרים היכולים להסתיים בחסימת זרימת דם ונמק של איברים בעקבות זאת.

אין ספק כי הטיפול בפגית צעירה בגיל ההיריון וקטנה במשקל הינו מורכב ביותר ומאתגר עבור צוות הרופאים המטפל בחולה כזאת. המטרה הראשונה בטיפול היא לשמור על חייה והמטרה השנייה הינה למנוע סיבוכים שיכולים לגרום לנכות קשה לכל ימי חייה. טיפולים רבים שהינם פשוטים בילדים ובמבוגרים אינם קלים לפגים בהם כל המערכות לא בשלות וטיפול במערכת אחת יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת אחרת.

אולם, אין הדבר מסיר מאחריותם של הרופאים המטפלים להיות עירניים וזהירים במיוחד בהענקתם את הטיפול הרפואי.

הכנסת צנטרים לווריד ולעורק מאפשרת טיפול בטוח יותר הן בניטור מצבו של הפג והן בשימוש בכלי דם מרכזיים המאפשרים לתת טיפולים תרופתיים ומתן נוזלים ללא החלפת כלי הדם בשל תגובה לחומרים המוזרקים לדם. אולם, קיימות 2 סכנות חמורות שיש לשים לב אליהן בשימוש בצנטרים אלה: האחת, זיהום – טיפול נכון ומעקב צמוד מקטינים את הסיכוי לסיבוך כזה; הסכנה השניה, היא שליחת קרישי דם קטנים מהצנטרים המרכזיים ופגיעה באיברים בגוף – מאיברים פנימיים כגון כליות ומעיים ועד לפגיעה בגפיים כפי שהתרחש במקרה שלנו כאן.

האחיות בצוות הרפואי המטפל, אמורות לעקוב אחרי כל שינוי בתינוק על-מנת להתריע על תופעות חריגות עם צנטרים אלה. ברישומי האחיות לאורך תחילת האשפוז של הפגית הקפידו לציין שישנה זרימה טובה וצבע טוב לגפיים. אולם, ביום השישי לחייה של הפגה התחילו להתריע על סכנת הופעה של קריש דם לרגל ואף תיעדו זאת בגיליון המעקב שלהן. למרות זאת, לא ציינו הרופאים ברשומות שלהם כל התייחסות לממצאים אלה ולא בוצעו כל פעולות למניעת הנזק לרגל. רק שלושה ימים לאחר ההתרעה הוצא הצנטר מן העורק הראשי ויומיים לאחר מכן הוצא הצנטר מהווריד המרכזי.

 

לאחר 7 ימים:

רק לאחר 7 ימים לאחר תחילת ההתראות החוזרות והנשנות של האחיות מופיעה התייחסות ראשונה של הרופאים למצב זרימת הדם לרגל וזאת בעקבות החמרה מאד משמעותית עד כדי הופעתם של סימני חוזר זרימה לכל אורך השוק הימנית. ההנחה של הרופא שתיעד את ההחמרה במצב הרגל הייתה שמדובר בתסחיף זיהומי שגרם לתופעה זו – לאור העובדה שהפגית סבלה מזיהום פעיל באותו זמן. לא הייתה כל התייחסות לסימנים הראשוניים יותר לפגיעה בזרימת הדם לרגל הפגועה ימים רבים קודם לכן. יכול מאוד להיות שעל רקע הפגיעה הראשונית בזרימת הדם לרגל נשלח תסחיף זיהומי נוסף שהחמיר את מצב הרגל. השאלה הנשאלת היא – האם ניתן היה לעשות משהו למנוע את הנזק הבלתי הפיך לרגל ומתי היה צריך לעשות כן אם בכלל.

 

הצוות הרפואי:

הצוות הרפואי לא התחיל לפעול מוקדם יותר ולא ניסה לדון באפשרות של טיפול טרומבוליטי (פירוק קרישי דם) שהיה יכול אולי למנוע את הקטיעה או למצער מזעור הנמק שנוצר בגפה הפגועה. טיפול כזה על כל ההשלכות שלו היה חייב להופיע בדיון הרופאים ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין ההורים לאור הסכנה שטיפול כזה יגרום לנזקים אחרים כמו דימום למוח, למשל.

 

בעזרת חברת אולמד רפואה בקליק – ניתנה לאם חוות דעת רפואית לכתב התביעה ע"י המומחים של אולמד.

 

במקרה זה מדובר על פגית שאיבדה את רגלה, כתוצאה מאבחנה שגויה ורשלנית של הצוות הרפואי. הרופאים היו שבויים בקונספט של האבחנה השגויה ולא היו ערניים לאפשרויות נוספות, בכך נגרמה קטיעה מיותרת של גפה.

התגובה המאוחרת לטיפול (הוצאה של הצנטרים באיחור רב), חוסר קיום של דיון נוסף עם יועצים כגון כירורג כלי דם והמטולוגים בזמן אמת וחוסר תיעוד רחב על דיון בבעיה עם כל הצוות הרפואי של המחלקה תרם לנזק הבלתי הפיך אצל הפגית שגרם בסופו של דבר לאובדן השוק ברגלה – כל אלה, בנפרד וביחד מהווים רשלנות רפואית.

 

פנה למומחה

רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

רשלנות רפואית ברפואת שיניים

רשלנות בניתוח שיניים

מעט מאוד אנשים אוהבים ללכת לרופא השיניים, רבים גם לא מתמידים אפילו בביקורי החובה והשימור. אך אם מצב השיניים מחמיר ונדרש טיפול עמוק או אפילו שיקומי, לכולם ברור שאין ברירה – ואז נשאלת השאלה מיהו הרופא המתאים לטיפול כזה.

ברוב המקרים, אנשים מטופלים אצל אותו רופא במשך שנים רבות. הוא הופך בעיניהם לבעל הסמכות בכל הקשור לבריאות הפה והשיניים, וכאשר יש צורך בטיפול או בתוכנית שיקומית הם נוטים לשמוע להמלצתו ולבצע אצלו את התוכנית. במקרים אחרים,  מגיע האדם לטיפול פשוט, לכאורה, אולם תוך כדי הטיפול מעדכן אותו הרופא כי נחוץ תהליך מקיף יותר – ולא נותן לו שהות לבדוק אפשרויות נוספות או להתלבט, וכבר פותח בטיפול המקיף.

תוכנית שיקומית לפה עשויה לעלות עשרות אלפי שקלים, ולא פעם היא כרוכה בפעולות כירורגיות, פרוטטיות או אחרות, אשר חורגות מסמכותו של רופא השיניים הממוצע. מאחר שלא נקבעו עד כה תקנות או חוקים המגדירים במדויק מיהו 'מומחה לשיקום הפה', התחום כיום פרוץ ולמעשה כל רופא המעוניין להיכנס לתחום יכול להכריז על עצמו כמומחה – מה שמהווה מקור לתביעות רבות של רשלנות רפואית בגין טעויות ונזקים שנגרמו למטופלים עקב טיפול לא מקצועי.

כך, למשל, מטופל הגיע לניתוח החדרת שתלים, והרופא פגע בעצב וגרם לשיתוק חלקי בלסת התחתונה עקב חוסר מיומנות. במקרים אחרים, המליץ הרופא למטופלת להתקין גשר כתרים, אך במסגרת ביצוע הגשר הוא עקר שיניים בריאות; ולמטופלת אחרת הודיע הרופא כי דרושה "עקירה פשוטה" ולא ביצע קודם צילום רנטגן, אך במהלך העקירה התברר שמדובר בעקירה כירורגית של שן כלואה.

סימנים לזיהוי רופא שאינו מומחה

• כאשר תוך כדי טיפול שגרתי אשר בעטיו הגעת לרופא, הוא מעדכן אותך שיש צורך בטיפול רחב יותר או בתוכנית מקיפה לשיקום הפה, ומתחיל מיד בביצועה מבלי להסביר או לתת לך אפשרות בחירה.

• כאשר רופא מציע לך להתחיל בתוכנית לשיקום הפה, מבלי לבצע קודם בדיקה קלינית מקיפה וצילומי רנטגן רלוונטיים.

• כאשר רופא מציע לך בעל-פה תוצאה אסתטית, אך לא מציג בפירוט את התוכנית הטיפולית הנדרשת.

• כאשר רופא מציע לך מספר רב של טיפולים שלא תכננת כשפנית אליו, יתכן שמדובר ב'טיפולי יתר' שאינם נחוצים או דחופים.

אם זיהית אחד מהסימנים הללו, כדאי לבקש מהרופא הצעה מסודרת, ולחפש המלצות על רופא אחר שיוכל לתת לך תמונת מצב נוספת והצעה לתוכנית שיקום רצויה. 

מתי פגיעה בשיניים, בחלל הפה או בלסת נחשבת לרשלנות?

בית המשפט בוחן רשלנות לפי מבחן 'הרופא הסביר'. כלומר, במידה שאותו מקרה היה מטופל על ידי רופא סביר אחר, האם היו קורים הנזקים המפורטים בתביעה עקב אבחון, טיפול או סיבוכים בעקבות הטיפול שבוצע.

בנוסף, בלי קשר לנזקים, בוחן בית המשפט אם היתה פגיעה ב'אוטונומיה'. כלומר, האם ניתן למטופל הסבר מסודר אודות התהליך שהוא עומד לעבור, כולל פירוט הסיכונים הצפויים וסיבוכים אפשריים, וכמובן – את כל החלופות לטיפול שהוצע לו, ככל שישנן. בהתאם לכל המידע שהוצג לו, אמור המטופל לחתום על טופס הסכמה לטיפול הנבחר.

מי מפקח על רופאי השיניים והמומחים לשיקום הפה?

למרבה הצער, אין פיקוח כזה ואין תקנות הקובעות מה צריכה להיות הכשרתו או ניסיונו של רופא, על מנת שיוכר כ'מומחה לשיקום הפה'. כתוצאה, כל רופא שיניים המעוניין בכך – ולנוכח הסכומים הנגבים בתהליכים אלה, רבים מעוניינים בכך – מצהיר על עצמו כמומחה ומקבל מטופלים במרפאתו.

במקרים מסוימים מסתיים הטיפול עם נזק עצבי שלעתים קרובות עלול לגרום למטופל בעיות תפקודיות של דיבור ולעיסה, ובמקרים אחרים אף לנזק אסתטי. בעקבות זאת, יש לעתים צורך בטיפולים ובניתוחים נוספים לתיקון הנזק, דבר היוצר עול כלכלי משמעותי, ולעתים הנזק הוא בלתי-הפיך.

כיצד מגישים תביעה על רשלנות ברפואת שיניים?

בניית התיק הרפואי:  מרכזים ובוחנים את כל מסמכי התיעוד של הפניות, הטיפולים, המלצות הטיפול, התוצאות או הסיבוכים שלאחר הטיפול וכדומה. אם מתברר שחסרים צילומים פנורמיים או בדיקות להמחשת הנזק, מופנה המטופל לבדיקות ולצילומים הרלוונטיים לשם ביסוס התיק הרפואי והתביעה.

פנייה למומחה רפואילאחר שהתיק הרפואי מוכן ועילת התביעה נבחרה (נזק, רשלנות, פגיעה באוטונומיה וכן הלאה) מופנה המטופל לרופא מומחה רלוונטי, הכותב את חוות הדעת הרפואית לתיק ומבסס את טענת התביעה מול מבחן 'הרופא הסביר'.

בחירת הנתבעים: עם קבלת חוות הדעת הרפואית, יכול עורך הדין המלווה את התיק להמליץ על תביעה כנגד הרופא, המרכז הרפואי בו התבצע הטיפול, או כל גורם רלוונטי אחר.

עורך דין! מעוניין בחוות דעת רפואית?

לשאלות בנושא רשלנות רפואית ברפואת שיניים – צרו קשר

 

מתי אבחון התקף לב או טיפול בו הם רשלנות רפואית?

מחלות לב הן הסיבה השנייה בשכיחותה למקרי המוות בעולם (הראשונה היא מחלת הסרטן). בישראל יש כיום כ-500 אלף איש החולים במחלות לב, וכ-50 אלף חולים העוברים מדי שנה צינתורים אבחוניים או טיפוליים בלב ובעורקים נוספים. משאבים רבים מושקעים ביכולות האבחון של התקפי לב כבר בשלב המניעתי, בכדי לנטר את קבוצות הסיכון באמצעות שינויים באורח החיים, מתן טיפול תרופתי מונע, ובמידת הצורך גם הליכים ניתוחיים טיפוליים למניעת נזק חמור יותר.

האסוציאציה המיידית בקרב רבים כלפי התקף לב היא של אדם החש דקירות בליבו, אוחז במיקום המשוער של ליבו וקורס, אך למעשה יש להתקף לב סימפטומים נוספים כגון סחרחורות, זיעה קרה, הרגשת נימול ביד ועוד. לעתים יופיעו חלק מהסימנים ולעתים יופיעו סימנים שונים בזמנים שונים.

האחראי לאבחון של מקור הסימנים הוא, כמובן, הרופא  או איש צוות רפואי. האבחון אמור לקחת בחשבון את גורמי הסיכון הקיימים אצל המטופל, ביניהם לחץ דם גבוה, שומנים בדם, סוכר גבוה, היסטוריה משפחתית ונתונים נוספים. כאשר הרופא אינו מברר נוכחות של גורמי סיכון אצל מטופל המתלונן על סימפטומים רלוונטיים, או שהוא לא מאבחן את ההתקף למרות ידיעתו על נוכחותם של גורמי הסיכון – נוצרת עילה לרשלנות רפואית.

האם התקף לב עלול לגרום לנזק בלתי-הפיך?

התקף לב הנו הפרעה באספקת דם ללב, אשר ממנו יוצא הדם כאשר הוא רווי בחמצן ומוזרם לכל אברי הגוף. כל הפרעה, אפילו למספר דקות בלבד, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לרקמת הלב עצמו או לאחד האיברים (בהתאם למיקום החסימה בגוף) כגון גפיים, איברים פנימיים ואפילו המוח. אבחון נכון וטיפול מיידי בהתקף הלב עשוי להציל חיים או למנוע נזק לאיבר, אך אבחון שגוי עלול להסתיים בנזק בלתי הפיך ואף במוות.

האם ניתן למנוע התקף לב?

מתפקידו של הרופא והצוות הרפואי לעדכן את המטופל על היותו בעל גורמי סיכון החושפים אותו לבעיות לב, ולהציע לו מגוון דרכים מניעתיות – החל בשינוי באורח החיים ובשילוב תזונה בריאה וספורט, וכלה בטיפול תרופתי באמצעות מדללי דם ותרופות רלוונטיות נוספות.

כך, למשל, כאשר קיים חשש לטרשת עורקים עקב הצטברות שומנית על דפנות כלי הדם עד כדי חסימה מלאה או חלקית שלהם, יש לבצע צנתור אבחוני שיקבע את חומרת הבעיה. במהלך הצנתור האבחוני, במידה שנקבע כי יש צורך בכך, יכול הרופא לבצע את הטיפול ולהשתיל סטנט (תומכן) התומך בכלי הדם ומרחיב אותו במקומות בהן קיימת חסימה, ובכך מאפשר זרימת דם תקינה.

האם צינתור מספיק כדי למנוע התקף לב?

הרופא ימליץ על צינתור אבחוני או טיפולי, בהתאם למצב, ובמידה שהחסימה במקום שבו צינתר הוא מסוכן או שהטרשת עורקים מפושטת, יבוצע ניתוח מעקפים שעוקף את החסימה ומאפשר זרימת דם תקינה.

מתי אבחון התקף לב או טיפול רפואי בו הופכים לרשלנות רפואית?

כמו בכל מקרה רשלנות, יש להוכיח כי נגרם נזק עקב החלטה או פעולה לא סבירה של רופא או איש צוות רפואי. עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון או בטיפול במחלות לב יכולה להיווצר במקרים הבאים:

  • אבחון שגוי: כאשר המטופל מתלונן על כאבים בחזה, והרופא טועה באבחון הבעיה. כאשר הרופא עובר על תוצאות בדיקות ומפרשת אותן בצורה מוטעית.
  • התעלמות: כאשר הרופא מתעלם מתלונות המטופל לגבי כאבים וסימפטומים כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה, בחילות וכו', כאשר הרופא נחשף לתוצאות בדיקות אשר עבר המטופל ומתעלם מהן, התעלמות ממצב המטופל בזמן הניתוח או אחריו ועוד.
  • התרשלות: בדיקה רשלנית של היסטוריית המטופל ומשפחתו, אי הפניה לבדיקות רלוונטיות או למיון, ביצוע טיפול רשלני אשר בעטיו נגרם נשק למטופל (צינתור רשלני אשר גרם לקרע בשריר הלב, נזק לכלי דם וכו'), הותרת גוף זר בגוף המטופל וכו'.
  • טיפול שגוי: ביצוע צינתור כאשר האדם מצוי בהתקף לב, מתן טיפול תרופתי שגוי, בחירת הליך רפואי שאינו תואם את מצבו הגופני של המטופל או בניגוד להתוויות הנגד של ההליך וכו'.

את מי תובעים על רשלנות רפואית באבחון או טיפול במחלת לב?

התביעה תופנה לגורם הרפואי אשר ביצע את האבחון או הטיפול, קופת חולים, מרכז רפואי, בית חולים או כל גוף רפואי אשר בו התקיים הטיפול. הנתבעים יהיו הרופא או אנשי הצוות הרפואי אשר רלוונטיים למחדל אשר גם למטופל לנזק.

לבירור טיב הטיפול צור קשר