רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה (קטיעה) במחלקת יילודים פגיה

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה

להורים במרכז הארץ, נולדה פגית נולדה בבית-החולים ממשלתי, בשבוע ה-24 להריון, בעקבות צירים מוקדמים שהופיעו אצל האם והתפתחותה של לידה מוקדמת. ניסיון לעצור את הלידה לא צלח והאם קיבלה טיפול עם מגנזיום וצלסטון. הלידה הייתה וגינלית ובה נולדה הפגה במשקל לידה של 700 גרם.

 

לידת פגית:

התינוקת סבלה מחוסר בשלות של הריאות (RDS) וטופלה עם סורפקטנט עם שתי מנות והונשמה בשיטת הנשמה מרובות של VGV. הפגה נזקקה להנשמה במשך כ-20 ימים והמשך עברה לתמיכה בנשימה עם מכשיר המספק חמצן שלא דרך צנטר בקנה הנשימה (HIPPV) למשך 10 יממות נוספות. לאחר-מכן, היא טופלה בזרימה מוגברת למשך 40 ימים ומתן חמצן עד לגיל 78 ימים.

המערכת הלבבית תפקדה היטב, נמצא PDA בינוני ביממה השלישית שטופל תרופתית בהצלחה והצינור נסגר.

מערכת העיכול תפקדה היטב בימים הראשונים. אך בשל ארוע זיהומי קשה בדם מלווה אבצס בכבד הבטן סבלה מסימנים של פגיעה קשה במעי. הטיפול היה שמרני ולא נזקקה לניתוח.

 

זיהומים באשפוז:

עוד סבלה מצהבת לא גבוהה שטופלה בפוטוטרפיה בהצלחה. בשל טיפול ממושך עם TPN עקב בעיות במעיים שפורטו לעיל, הופיעו ערכים גבוהים של בילירובין שחזרו לנורמה בהמשך.

הפגה סבלה מזיהומים קשים במהלך אשפוזה. בימים הראשונים טופלה עם אנטיביוטיקה שהופסקה לאחר קבלת תרביות עקרות. ביום השמיני לחייה הופיעו סימנים לזיהום בדם עם צמיחה של אנטרוקוק (סטרפ. פקליס) וכן סטפ. אפידרמיטיס. קבלה אנטיביוטיקה משולבת שהוחלפה כל פעם לפי רגישויות בהתייעצות של מומחים למחלות זיהומיות. הוצאו צנטרים מרכזיים ובדיקת אקו שללה וגטציות בלב שזורעים את החיידקים. בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן הדגימה אבצסים בכבד שהיו אחראים למהלך זיהומי ממושך. לאחר ניקוז האבצס ולאחר טיפול אנטיביוטי ממושך התגברו על הזיהום.

 

פנה למומחה

 

אמפוטציה (קטיעה):

הסיבוך הקשה ביותר במהלך האשפוז היה הפגיעה ברגל, שהסתיימה באמפוטציה (קטיעה) טבעית של שוק וכף הרגל. בסיכום המחלה ציינו הצוות הרפואי כי התהליך החל ביום ה-14 לחייה והסיבה המשוערת הייתה תסחיף על רקע הזיהום הקשה ממנו סבלה הפגה באותו הזמן. סתימת זרימת הדם לרגל הביאה בסופו של דבר לנמק של הגפה הימנית והאזור הנמקי נקטע באופן עצמוני ללא צורך בניתוח.


השאלה הנשאלת במקרה זה, מה גרם לנמק של שוק רגל הפגה?


הרופאים בפגייה תיארו במכתב השחרור שהנמק נגרם מתסחיף זיהומי שהתפתח ביום ה-14 לאשפוזה והביא לחוסר זרימת דם לרגל. בסיכומים של הרופאים המופיעים על בסיס יומי בגליון האשפוז של הפגית הם מתמקדים בבעיה זו החל מהיום ה-14 לאשפוזה, כאשר אז התייעצו עם מומחה כירורגיית כלי דם שבדק את התינוקת והחליטו שלא לטפל בתרופות ממיסי קרישי דם – לאור הסכנה של טיפול זה בפגים כל כך קטנים ולאור מצבה הקליני הקשה של הילדה אותה עת כאשר הזיהום ממנה סבלה היה שיאו.

חשוב לציין שבין הגורמים לסתימה בכלי דם של הרגליים, נמצא גורם שכיח של המצאות צנטרים בכלי דם מרכזיים כמו אבי העורקים והווריד הנבוב התחתון. הכנסת צנטרים אלה מקובלת בטיפול בפגים ובעיקר בקטנים שבהם. צנטרים אלה מחייבים טיפול מיוחד למנוע זיהום ולמנוע תופעות של שליחת קרישי דם לכלי דם אחרים היכולים להסתיים בחסימת זרימת דם ונמק של איברים בעקבות זאת.

אין ספק כי הטיפול בפגית צעירה בגיל ההיריון וקטנה במשקל הינו מורכב ביותר ומאתגר עבור צוות הרופאים המטפל בחולה כזאת. המטרה הראשונה בטיפול היא לשמור על חייה והמטרה השנייה הינה למנוע סיבוכים שיכולים לגרום לנכות קשה לכל ימי חייה. טיפולים רבים שהינם פשוטים בילדים ובמבוגרים אינם קלים לפגים בהם כל המערכות לא בשלות וטיפול במערכת אחת יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת אחרת.

אולם, אין הדבר מסיר מאחריותם של הרופאים המטפלים להיות עירניים וזהירים במיוחד בהענקתם את הטיפול הרפואי.

הכנסת צנטרים לווריד ולעורק מאפשרת טיפול בטוח יותר הן בניטור מצבו של הפג והן בשימוש בכלי דם מרכזיים המאפשרים לתת טיפולים תרופתיים ומתן נוזלים ללא החלפת כלי הדם בשל תגובה לחומרים המוזרקים לדם. אולם, קיימות 2 סכנות חמורות שיש לשים לב אליהן בשימוש בצנטרים אלה: האחת, זיהום – טיפול נכון ומעקב צמוד מקטינים את הסיכוי לסיבוך כזה; הסכנה השניה, היא שליחת קרישי דם קטנים מהצנטרים המרכזיים ופגיעה באיברים בגוף – מאיברים פנימיים כגון כליות ומעיים ועד לפגיעה בגפיים כפי שהתרחש במקרה שלנו כאן.

האחיות בצוות הרפואי המטפל, אמורות לעקוב אחרי כל שינוי בתינוק על-מנת להתריע על תופעות חריגות עם צנטרים אלה. ברישומי האחיות לאורך תחילת האשפוז של הפגית הקפידו לציין שישנה זרימה טובה וצבע טוב לגפיים. אולם, ביום השישי לחייה של הפגה התחילו להתריע על סכנת הופעה של קריש דם לרגל ואף תיעדו זאת בגיליון המעקב שלהן. למרות זאת, לא ציינו הרופאים ברשומות שלהם כל התייחסות לממצאים אלה ולא בוצעו כל פעולות למניעת הנזק לרגל. רק שלושה ימים לאחר ההתרעה הוצא הצנטר מן העורק הראשי ויומיים לאחר מכן הוצא הצנטר מהווריד המרכזי.

 

לאחר 7 ימים:

רק לאחר 7 ימים לאחר תחילת ההתראות החוזרות והנשנות של האחיות מופיעה התייחסות ראשונה של הרופאים למצב זרימת הדם לרגל וזאת בעקבות החמרה מאד משמעותית עד כדי הופעתם של סימני חוזר זרימה לכל אורך השוק הימנית. ההנחה של הרופא שתיעד את ההחמרה במצב הרגל הייתה שמדובר בתסחיף זיהומי שגרם לתופעה זו – לאור העובדה שהפגית סבלה מזיהום פעיל באותו זמן. לא הייתה כל התייחסות לסימנים הראשוניים יותר לפגיעה בזרימת הדם לרגל הפגועה ימים רבים קודם לכן. יכול מאוד להיות שעל רקע הפגיעה הראשונית בזרימת הדם לרגל נשלח תסחיף זיהומי נוסף שהחמיר את מצב הרגל. השאלה הנשאלת היא – האם ניתן היה לעשות משהו למנוע את הנזק הבלתי הפיך לרגל ומתי היה צריך לעשות כן אם בכלל.

 

הצוות הרפואי:

הצוות הרפואי לא התחיל לפעול מוקדם יותר ולא ניסה לדון באפשרות של טיפול טרומבוליטי (פירוק קרישי דם) שהיה יכול אולי למנוע את הקטיעה או למצער מזעור הנמק שנוצר בגפה הפגועה. טיפול כזה על כל ההשלכות שלו היה חייב להופיע בדיון הרופאים ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין ההורים לאור הסכנה שטיפול כזה יגרום לנזקים אחרים כמו דימום למוח, למשל.

 

בעזרת חברת אולמד רפואה בקליק – ניתנה לאם חוות דעת רפואית לכתב התביעה ע"י המומחים של אולמד.

 

במקרה זה מדובר על פגית שאיבדה את רגלה, כתוצאה מאבחנה שגויה ורשלנית של הצוות הרפואי. הרופאים היו שבויים בקונספט של האבחנה השגויה ולא היו ערניים לאפשרויות נוספות, בכך נגרמה קטיעה מיותרת של גפה.

התגובה המאוחרת לטיפול (הוצאה של הצנטרים באיחור רב), חוסר קיום של דיון נוסף עם יועצים כגון כירורג כלי דם והמטולוגים בזמן אמת וחוסר תיעוד רחב על דיון בבעיה עם כל הצוות הרפואי של המחלקה תרם לנזק הבלתי הפיך אצל הפגית שגרם בסופו של דבר לאובדן השוק ברגלה – כל אלה, בנפרד וביחד מהווים רשלנות רפואית.

 

פנה למומחה

רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

הבעייתיות בקביעת קשר סיבתי

קשר סיבתי ברשלנות רפואית

ננטל הראייה משתנה בהתאם לחוק השורר מעל הדיון המשפטי, למשל, לפי דיני הנזיקין, צריך שיהיה 51%. לפי הפסיקה בהקשר לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), מספיק שהסיבה שהסיבה קשורה בשירות ביטחון תהה זהה לשאר הסיבות. לפי חוק הביטוח הלאומי סעיפים 83 ו-84 צריך שהסיבה הקשורה בעבודה לא תהה פחותה במידה רבה מסיבות שאינן קשורות לעבודה.

קשר סיבתי רפואי הינו שונה באופן מהותי וניכר מקביעת הקשר הסיבתי המשפטי. הסוגיה נדונה בבית המשפט העליון בפרשת ג'ון כהן נגד החברה להגנת הטבע בת"א חיפה 1142/82 כשתיאר את הקשר הסיבתי הרפואי כדלקמן: כאשר אדם ילך על שפת מצוק יאמר הרופא שיש סיכוי לאדם ההולך לאורך מצוק למעוד וליפול. משפטן יקבע שצריך סיבה דווקנית של אבן על השביל, אירוע שגרם לחוסר ריכוז רגעי, שהם הסיבה לנפילה ואלמלא אותה סיבה ייתכן והיה מסיים את הטיול ללא פגע.
איך קובעים הרופאים קשר סיבתי? במיעוט המקרים, יש סיבה קונקרטית ספציפית, כמו, חיידק או וירוס המחולל את המחלה; גידול או גוש הלוחצים על איבר זה או אחר וכו'. במרבית המקרים, נקבע הקשר הסיבתי בין תופעה למחוללים אפשריים, בצורה סטטיסטית. במילים אחרות, בוחנים בעבודות מחקר קליניות למיניהן, את הגורמים האפשריים שמסוגלים לחולל תסמונת או בעיה רפואית. במודלים סטטיסטיים מקובלים נקבע האם קשר הינו מובהק יותר או פחות. חשוב לזכור – אם לא נקבע בעבודות מחקר מכוונות, שאין קשר בין מחולל למחלה, המשמעות היא שזה לא נבדק, לא שאין קשר.

ההבעייתיות בקביעת קשר סיבתי סטטי מורכבת:

האם נשאלה השאלה בעבודת מחקר זו או אחרת, לגבי אפשרות לקשר סיבתי בין גורם לתוצאה רפואית. במילים אחרות, לא כל הקשרים נחקרו ועצם העובדה שאין אסמכתה המציבעה על קשר לא מצביעה שאין קשר, אלא אם כן נשאלה השאלה במחקר מסודר והקשר הסיבתי הסטטיסטי נשלל.
עבודות מחקר לא מעטות נעשות בסטנדרטים נמוכים- בחירת קבוצת המחקר אינה אחידה; אין קבוצת ביקורת; קבוצת החולים קטנה מידי; השיטות הסטטיסטיות אינן מקצועיות;הפרדה בין משתנים נעשתה באופן לא מקצועי.

שינוי לאורך השנים במסקנות החוקרים. קבוצות החולים הנבחרות יכולות להשפיע על מסקנות לגבי הקשר הסיבתי, כמו כן השתנות אופיין של מחלות שונות, יכולה להשפיע על הקשר הסיבתי. למשל – סרטן הערמונית הנו מחלה המשתנה בשנים האחרונות ומופיעה אצל צעירים יותר. יש היום ניסיון לחקור מדוע ולמה זה קשור. דוגמא נוספת – סרטן השד – גם מחלה זו מופיעה אצל נשים צעירות יותר ויותר והידע לגבי הסיבות היכולות לסייע לפריצת המחלה מתרבות ומתעדכנות לאורך השנים האחרונות.

רריבוי גורמים שיכולים לגרום למחלה. בנוכחות ריבוי גורמים, הרופא מנסה, לעיתים, לקבוע מהי הסיבה המכרעת, אולם נפוץ יותר שהוא מבצע חלוקת אטיולוגיה – חלוקת גורמים. למשל, אדם שהיה חשוף לעישון ולחומרים מסוכנים בעבודה – ילק הרופא את הנזק או, לפי נסיוני שכיח יותר, יקבע שהסיבה העיקרית היא העישון.

"הסתברות הסיבתיות"- במקצוע האפידמיולוגיה העוסק בניתוח גורמים לתחלואה והופעת ושכיחות התחלואה, קיים פרק הנקרא "הסתברות הסיבתיות". שיטה זו מנסה לנתח את החלק היחסי בגרימת מחלה של גורמים שונים. היא מסתמכת על כלל המחקרים הסטטיסטיים שנעשו בהקשר לאותה מחלה, ומנסה לנתח את התרומה היחסית שלהם. זה לא קל, לא פשוט וגם לא תמיד משקף, אולם זה הכלי שיש. מתוך זה, לעיתים, ניתן לראות שסיבה פחות מ-50% היא בכל זאת הסיבה העיקרית והמכריעה להופעת המחלה. כמעט אף פעם לא ראיתי חוות דעת בהן מנתח המומחה את הקשר הסיבתי בצורה זו.

המומחה משתמש הדרך כלל במילים "קרוב וודאי"; "בסבירות גבוהה"; וביטויים נוספים. אם היה משתמש בכלי "הסתברות הסיבתיות" ייתכן ובחלק מהמקרים היה יכול להשתמש בביטוי "אלמלא X, קרוב לוודאי ש…"
באמצעות סקירת ספרות מקצועית, ניתן להבין את תמונת הידע ביחס לקשר הסיבתי הרפואי ולהכין מסמך מקצועי להגשה למומחה, או להכנת חקירה נגדית.
המחבר : ד"ר שראל, מנהל רפואי בחברת אולמד

!עורך דין! מעוניין בחוות דעת רפואית?
מעוניין ברופא מומחה שיתמוך בקשר סיבתי?

חיסכון של 75% במשאבים הכרוכים בניהול התיק הרפואי והתיעוד סביב תביעות!
עבודה עם מיטב המומחים בתחום!

 

לקש"ס צרו קשר

 

כתיבת חוות דעת רפואית אפקטיבית

חוות דעת רפואית היא דרישה נפוצה, והדגשים בה משתנים בהתאם לדורש: בית משפט, ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות ביטוח וכו'.עם זאת ניתן לאמר שבכל מקרה עליה להיות כתובה היטב ומגובה בנתונים והפניות לפרסומים עדכניים בתחום התביעה.

בנוסף להנחיות בסיסיות אלה גיבשנו עבורך 15 טיפים ממוקדים מתוך ניסיוננו רב השנים בכתיבת חוות דעת רפואיות:

פריסת הטיעונים הרפואיים –

1. הימנע מ"אופטימיות", אתה נדרש לדיעה רפואית ריאליסטית על המצב המוצג בפניך.

2. הקפד על בחירת המילים! מילים שונות יוצרות תחושה שונה אצל הקורא את חוות הדעת. "המטופל טוען לכאב", "המטופל מתלונן על כאב" או "קיים כאב" אלה 3 צורות שונות מאוד להצגת המקרה, והן יוצרות תחושה שונה אצל הקורא.

3. נהל רישומים מפורטים מביקור הלקוח, תלונותיו, תיאוריו את הכאב והמגבלות התפקודיות מהן סובל.

4. הימנע מלדווח על דיונים וחוסר הסכמות בספרות הרפואית, התמקד בטיעונים התומכים בגירסת הלקוח.

5. היזהרו כאשר אתם מגיבים לדיונים העוסקים באישור זכאויות שונות, לעומת תגובות בנושאים קליניים. היו מודעים להבדל בין השניים!

6. היזהרו מלהגיב על נושאים כגון חוסר מאמץ או חוסר מוטיבציה. תגובות אלה עשויות להשפיע משמעותית על סיכוייו של הלקוח לקבל את הפיצוי המגיע לו.

7. היזהר כאשר אתה מעריך על סמך מעקב שבוצע, לעיתים יוגש לך רק חלק מהמעקב או בקונטקסט מגמתי.

8. במידה ואינך הרופא המטפל, ולקוח הופנה אליך לצורכי חוות דעת רפואית בלבד, היה זהיר בעת המלצות על טיפול.

9. בחוות הדעת חשוב להתייחס ולדון בכל הפגישות, המבדקים וההערכות אשר בוצעו ללקוח.

כתיבה אפקטיבית של חוות דעת –

10. אם נדרשת דעתך כמומחה על נושא התביעה – כתוב אותה בצורה מפורטת ומנומקת.

11. הימנע מ"המלכודת המשפטית", שימוש בשפה משפטית חורג מסמכותה של חוות הדעת למרות היותה נידונה בבית המשפט. הימנע מלחוות דיעה משפטית, והתרכז בהיבטים הרפואיים והנזיקיים של התביעה.

12. הימנע מלדון בסוגיות אשר אינן קשורות ישירות לנושא התביעה, שמור על מיקוד בטיעונים ובסוגיות הרלוונטיות ללקוח.

13. היזהר מלצאת בהצהרות וקביעות אשר אינן לקוחות ישירות מתחום התמחותך!

14. אל תהסס להשתמש בטרמינולוגיה רפואית, אך צרף הסבר במקומות בהם הדבר נדרש.

15. מבנה חוות הדעת חייב לשלב את כל המידע הדרוש: רקע על המקרה, הסטוריה רפואית, בדיקות שונות אשר הלקוח עבר, ממצאים אשר נמצאו, טיפולים שונים אשר נעשו וסיכום כפי שרואה המומחה את המקרה. הצגת הדברים בצורה ברורה תגדיל משמעותית את אפקטיביות חוות הדעת.

 לחוות דעת רפואית אפקטיבית צור קשר