רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

חוות דעת רפואית נוספת – לא רק לעשירים

אתם עומדים בפני טיפול רפואי או ניתוח מסובכים? חוות דעת שנייה מרופא מומחה תסייע לכם בקבלת החלטה להמשך הטיפול. בשלב הראשון, עוד לפני שמחפשים מומחה או מקבלים חוות דעת נוספת, מומלץ לפנות לרופא האישי שיסקור שוב את האבחנה ויתן מענה לכל שאלה מצידכם. האבחנה צריכה להיות ברורה ומובנת לכם במלואה. אינכם בטוחים או שבעי-רצון מן הטיפול המומלץ על-ידו? פנו ליועץ נוסף! במקרים רבים, לאחר שמובהרים לכם הדברים, מתברר שאינכם זקוקים לחוות דעת נוספת.

חוות דעת שנייה: מי רשאי לבקש?

אתם, כמובן, אך גם בני משפחה או קרובים מדרגה ראשונה יכולים לבקש חוות דעת שנייה – באישורכם בכתב – ורצוי שקרוב המשפחה יהיה מעורה בפרטי תיקכם האישי. במקרה מורכב, ובאישורכם מראש, יכול הרופא להתייעץ עם קולגה שלו לגבי תיקכם הרפואי לצורך גיבוש ההחלטה.

חוות דעת שנייה: מהן זכויותיכם?

חולה רשאי לפנות מיוזמתו לקבלת דעה נוספת בתיקו הרפואי. הוא יכול לבקש מן המוסד הרפואי את רשימת הרופאים ומידע אודות מומחיותם המקצועית; ובמצב אשפוז הוא זכאי לפגוש רופא מומחה נוסף, בתיאום עם הצוות המטפל ומנהל המחלקה.

המלצה: פנו לרופאים מומחים חיצוניים – ולא מקופת החולים שלכם או מבית החולים בו טופלתם.

לתשומת ליבכם, כי קופות החולים משתתפות – באופן חלקי או מלא – בעלויות הדרושות לקבלת חוות דעת שנייה או לייעוץ עם רופאים בחו"ל. לנוחיותכם, מצורפים להלן קישורים רלוונטיים לאתרי הקופות:

לאתר קופ"ח כללית – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מכבי – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מאוחדת – לחצו כאן

לאתר קופ"ח לאומית – לחצו כאן.

חוות דעת שנייה – שלב אחר שלב:

  • פנו לרופא המטפל ובקשו סיכום רפואי ופירוט מצב בריאותכם (זוהי זכותכם!).
  • רכזו את כל המסמכים הרפואיים לפי סדר כרונולוגי.
  • רכזו את כל בדיקות ההדמיה ( CT , MRI, רנטגן). ניתן לקבל העתקים בתשלום.
  • הכינו רשימה של תרופות שנטלתם במהלך הטיפול.
  • תאמו פגישה עם המומחה. ציינו בפני מזכירתו כי ברצונכם לקבל חוות דעת נוספת, כדי שהרופא יקצה לפגישה זמן ארוך יותר.

 

!חשוב ביותר!  נא ודאו כי פניתם לרופא הנכון, בעל תת-ההתמחות הרלוונטית למקרה שלכם.

 

לקבלת חוות דעת רפואית נוספת:


לבית משפטלביטוח לאומילוועדת עררלטיפול בתאונת דרכים

בחירת מומחה לחוות דעת רפואית בתביעת רשלנות

רשלנות בלידה

רשלנות בלידה
מצבים רבים יכולים להוביל לתביעה בנושא רשלנות רפואית, החל מרופא אשר שכח תחבושת, צינורית או כל דבר אחר בגוף המטופל, ועד חוסר עדכון של מטופל לגבי סכנות או התוויות של תרופה אשר נרשמה לו. במקרים אלה אין להסתפק בחוות דעת מומחה המעיד על הפרוטוקול המקובל בתחום, אלא להקפיד בבחירת המומחה לתחום הספיציפי ביותר אשר יוכל בחוות דעת הרפואית להצביע בפני בית המשפט על החריגה מהנהלים, וחמור מכך על הנזקים אשר נוצרו עקב החריגה והשפעת העתידית על המטופל.
תלונות בנושא רשלנות רפואית מתרכזות לארבעה תחומים עיקריים:

1. כשל באבחון – אם הרופא הסביר היה מאבחן את מחלתו של המטופל או מאבחן בצורה שונה אשר היתה מובילה לתוצאה טובה יותר עבור המטופל מזו שהושגה באבחון שבוצע. לא מומלץ להסתפק ברופא מומחה מהתחום, אלא להקפיד על מומחה אשר יוכל לתת עדות מורחבת בנושא אבחונים, שימוש בדרכי אבחון שונות, סטנדרטי אבחון בארץ ובעולם בתחום הנ"ל, והשלכות האבחונים השונים על המלצות הטיפול והיווצרות הנזקים אצל המטופל.

 

2. פגיעה או מוות כתוצאה מטיפול רפואי – כאשר רופא בוחר בטיפול מסויים או נמנע ממנו וכתוצאה נגרם נזק או מוות של המטופל. במקרה זה מומלץ לבחור במומחה מהתחום הרלוונטי אשר בקיא בפרסומים עדכניים בתחום מהארץ והעולם, ויוכל להצביע על קשרים מוכחים בין הטיפול (או אי הטיפול) ותוצאותיו למטופל.

3. יחס לא הולם – כאשר רופא מומחה מתייחס למטופל בצורה שהרופא הסביר לא היה מתייחס, כגון פסילה או חוסר התייחסות לדיווח המטופל עקב שייכותו למגדר או מגזר מסויים, סובל מעודף משקל, נכות או כל שיוך אחר… מומלץ להקפיד על מומחה אשר בקיא בתחום ובעל ניסיון רב מול קבוצת האוכלוסיה מולה בוצעה האפליה אשר הובילה לרשלנות.

4. כשל בחובה להזהיר את המטופל מפני סיכונים ידועים – מחובתם של רופאים להזהיר את מטופליהם מפני סיכונים ידועים של כל תרופה, טיפול או פרוצדורה רפואית אחרת על מנת לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לפעולותיו של הרופא. כלל זה ידוע כ"חוק זכויות החולה" והוא מפרט את חובתו של הרופא לעדכן את המטופל בכל הקשור למחלתו או הפגיעה ממנה הוא סובל ברמת: אבחון, התפתחות והשלכות צפויות, טיפול נבחר, סיכונים וסיכויים הנובעים מהטיפול ועוד. במקרה זה תהיה המלצתנו לבחור מומחה אשר בקיא בפרסומים עדכניים בארץ ובעולם בנושא הסיכונים והנזקים הזמניים והקבועים היכולים לנבוע מהפרט אשר הושמט מעדכון החולה.