רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

האם בית חולים הוא מקום מפחיד?!

רשלנות רפואית בחדר ניתוח

בית חולים הוא מקום מפחיד!! ציינה בפני אחת הלקוחות שנדרשה לניתוח מסובך, מדוע זה כך?

ישנם מיליוני אנשים שבית החולים הוא מקום שמפחיד עבורם, חלק מהאנשים מודאגים טרום ניתוח, או טיפול רפואי אחר, חלק דואגים לבן משפחה שאמור לעבור טיפול.

הסיבה העיקרית לחרדה מבית חולים היא "לאבד שליטה" הפחדים הפנימים שלנו שהצוות הרפואי או הרופא הם שולטים במצבנו. ישנו גם הפחד מהבלתי נודע, אני נכנס לניתוח, מה יהיו התוצאות לאחר מכן איך אתפקד, האם אצא מהניתוח בריא ושלם?!

וכמובן הפרסומים בדבר אלפי אנשים אשר מתים כתוצאה מטעויות רפואיות קטלניות או מאבחון לקוי ואיחור באבחון, אלו דברים שניתן למנוע וזה תלוי בעיקר בנו. אז מה עושים?


טרום אשפוז:
1.לפני אשפוז חקור את המחלה שלך והכר אותה. אל תסמכו רק מה רופא המשפחה שלך מספר לך, ברשתות רפואיות באינטרנט תוכל למצוא שפע של מאמרים ופורומים בארץ ובעולם רלוונטיים למחלה שלך. התייעץ עם רופאים נוספים – אתה זכאי במסגרת קופ"ח.

2.וודאו שבחרתם את בית החולים הנכון, שהרופא מקצועי ובעל ידע רב במחלה שלכם, שהציוד בבית החולים מתקדם, והצוות מקצועי ונגיש.

3.רכזו בתיק אישי את כל המסמכים הרפואיים, ארגן אותם בסדר כרונולוגי, ולפי נושאים :בדיקות דם, בדיקות הדמיה, סיכום רפואי, אשפוזים קודמים, אלרגיות ופרטים אישיים של קרובי המשפחה.


באשפוז :

1.מומלץ להביא קרוב משפחה שיסייע לך , יהיה נוכח בביקור רופאים, ובמידת הצורך יחתום עבורך על המסמכים ויש להצטייד באישור מתאים. ממליצה לצלם את כל המסמכים הרפואיים החתומים על ידך ( ניתן להיעזר במכשיר נייד)

2. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי לכל שאלה שיש לך, זה יעזור לך להבין טוב יותר לגבי מצבך הבריאותי, אל תיתן לרופא לחמוק משאלות, ואם הצוות מדבר במונחים רפואיים לא מובנים, בקשר שיפרשו לך את המונחים.

3. לפני ביקור רופאים מומלץ לרשום את השאלות שברצונך לשאול את הצוות הרפואי, אתה יכול למסור את רשימת השאלות לרופא המטפל שלך כך שיוכל להשיב לך בזמנו הפנוי תשובות מקצועיות.


דוגמה לשאלות לצוות הרפואי:

  • כמה זמן זה ייקח הטיפול / ניתוח ?
  • האם זה יכאב ?
  • מי המרדים שלי ( שם, שנות ניסיון ..)
  • לכמה טיפולים אדרש .
  • מתי אני יכול לחזור לעבודה ולתפקוד רגיל ?
  • האם תהיה לי מגבלה לאחר הטיפול או הניתוח? כגון לרכב על אופניים , לעלות במדרגות, להיחשף לשמש ועוד….
  • האם זה הטיפול הטוב ביותר עבורי ?
  • והיה אם הניתוח / הטיפול לא יצליח , מה האלטרנטיבה ?
  • כמה זמן ההחלמה

4. רשום מה הרופא אומר לך, זה יעזור לך לזכור מידע חשוב בהמשך, אתה יכול להביא מכשיר הקלטה, רק חשוב תיקח אישור ותיידע את הצוות הרפואי.

5. רופא מתמחה או סטודנט מטפלים בכם, אל תהססו לשאול להכשרתו.

6. בדיקות – וודאו שכל הבדיקות הניתנות לכם נחוצות, ואת תוצאותיהן תבקשו עם הסבר מהצוות המטפל.

7. מידה ונותרו חששות נוספים, דרוש ייעוץ נוסף מרופא מומחה- יש אפשרות להתייעץ עם רופא נוסף מחוץ משגרתית החולים, בתיאום ואישור מנהל המחלקה בבית חולים.


בניתוח:

1. אנא עקוב אחר כל ההוראות טרום ניתוח הניתנות לך במסגרת בית חולים. אם אתה מעשן, או בתהליך גמילה יש לעדכן את הצוות הרפואי שלך. הרדמה כללית משפיעה על התפקוד התקין של הריאות

2. לוקח תרופות קבועות? – שאל את הצוות שלך האם להמשיך לקחת לפני או אחרי הניתוח. וודא שהצוות הרפואי שלך מודע לתרופות שהנך נוטל ולרגישות מתרופות אחרות. כ"כ וודא מול האחות שהיא מודעת לרגישויות שלך לגבי התרופה הניתנת לך

3. חולה סכרת – שאל את הרופא שלך, האם הוא ממליץ על דיאטה מסוימת בכדי לאזן את רמת הגלוקוז.

4. וודא שהמסמכים הניתנים לך לחתימה, ברורים וניתנים לקריאה, אתה זכאי למתרגם במסגרת בי"ח.

5. טרום ניתוח, ודא מול הצוות הרפואי, שהאיבר הנדרש לטיפול מסומן. (אם נדרש לטפל ביד ימין או שמאל, וודא שהיד הנכונה מסומנת בטוש).

6. יש להשאיר חפצי ערך ותכשיטים בבית. לבעלי פירסינג בגוף, מתכת על הגוף שלך יכולה להיות פוטנציאל כוויות וזיהום.


בשחרור:

עם שחרורך מבית החולים, וודא שיש לך כל מה שאתה צריך להתאוששות שלך, תמיכה מהמשפחה, ארוחה זמינה , תרופות , וקשר עם רופא המשפחה.

1. מומלץ שבן משפחה יהיה נוכח בזמן השחרור מבית החולים.

2. מכתב שחרור – עבור יחד עם הצוות הרפואי על מכתב השחרור.

3. המשך טיפול בבית – ברר איזה סוג של המשך טיפול יהיה צורך. במידה ויש החמרה מה לעשות

4. תרופות – שאל את הצוות הרפואי לגבי המשך לקיחת תרופות, ודרוש מרשם מעודכן, כולל מרשם למשככי כאבים.

5.ציוד רפואי – במידה ותידרש להמשך החלמתך לציוד תומך, בקש הדרכה מהצוות, כיצד להשתמש בו, היכן ניתן להשיג את המכשיר ולמי ליצור קשר במידה ותזדקק לעזרה.

6. מסמכים – במידה והנך צריך למקום עבודה או חברת הביטוח מסמך רפואי נוסף, בקש מהאח/ותת הראשי/ת.

7.משלוח מכתבים – וודא מול המזכירות שהכתובת שלך מעודכנת בבית החולים, למשלוח מכתבים.

8. בדוק שארזת את כל חפצייך כולל חפצים יקרי ערך, השאר את פינת האשפוז נקיה.

9.בבית – תאם פגישה עם רופא המשפחה להמשך ההחלמה.


פנה למומחה

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח TVT‏

* מערכת הבריאות בישראל מחויבת למתן טיפול איכותי לאזרחי מדינת ישראל . מתוך חוזר    משרד הבריאות והתוכנית הלאומית למדדי איכות בבית חולים.

בבתי חולים בארץ מתים מעל 5,500 חולים מזיהומים שקיבלו במסגרת אשפוז בבית חולים, ההדבקות בזיהומים אלו נרכשים במסגרת בית החולים ובמתקנים השונים.

זיהומים אלה מתרחשים:

עד 48 שעות לאחר אשפוז בבית החולים

עד 3 ימים לאחר השחרור

עד 30 יום לאחר ניתוח

סוגי זיהומים הנרכשים בבית החולים

זיהומים בדרכי שתן הם הסוג הנפוץ ביותר של זיהום  nosocomial.זיהום  הנרכש עקב אשפוז בבית חולים )  ואחריהם, זיהומים בדם, ודלקת ריאות.

איך מאבחנים זיהומים    Nosocomial  ?

צורות רבות של זיהומים הנרכשים בבית החולים ניתן לאבחן באמצעות מראה לבד. מוגלה, דלקות, פריחות , ובבדיקות דם ותרבית שתן ניתן לזהות.

איך נדבקים בזיהומים?

רבים מהחולים אשר להם מערכת חיסונית נמוכה, כמו מבוגרים או ילדים קטנים חשופים להידבקויות ולהתפשטות הזיהום בגופם, זאת בשל תנאי תברואה ירודים בבתי חולים, או בעקבות ניהול הליך כושל  של הצוות הרפואי ( שטיפת ידיים, חבישת כפפות וכד' ).  לפי מחקר אחרון , 40% של מהזיהומים בבתי חולים נגרמות ע"י היגיינת הידיים. חלק מהחולים ידבקו בשל אינטראקציה עם שאר החולים המאושפזים. tvt

היכן נמצאים הזיהומים

חולים ביחידות לטיפול נמרץ נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת . חדרי ניתוח, חדרי שירותים בבית החולים, עציצים ואגרטלים, מצעי בית החולים, משטחי ציוד רפואי וכו'

מהם התסמינים של זיהומים הנרכשים בבית החולים?

סימפטומים של זיהומים הנרכשים בבית החולים משתנים לפי סוג. הם כוללים דלקת,  חום, מוגלות . חולים עלולים לחוות כאב וגירוי באתר הזיהום, וכן תסמינים נוספים שמתגלים לאחר השחרור.

סיבוכים בניתוח וחשיפה לזיהום בתיקון דליפת שתן

כרמלה, אישה כבת 55 הגיעה עם כאבים חזקים לבית חולים במרכז הארץ , לאחר שעברה ניתוח אלקטיבי  TVT   בשל דליפת שתן במאמץ , לדבריה הניתוח עבר בהצלחה, בבירור בדו"ח ניתוח ומהלכו ללא אירועים חריגים.  כרמלה, פנתה כבר חודש וחצי לאחר הניתוח לרופא הפרטי שלה, עם תלונה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן שהופיעו מיד לאחר הניתוח.– אירועים שלא סבלה מהם טרום ניתוח. עוד מהתסמינים שכרמלה העלתה בפני הרופאים במיון, הפרשה דמית, כאבים לה או לבן זוגה בזמן קיום יחסים, הפרשה נרתיקית חריגה וכאבים.

לאחר בדיקת הצוות הרפואי הכולל גניקולוגים ו אורוגניקולוגים , הועלה חשד גבוה לחדירה לפחות חלקית של סרט ה TVT  לכיס השתן שבעקבותיו נוצר הזיהום.

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח  TVT

במהלך ניתוח  TVT (Tension Free vaginal Tape)   המבוצע לתיקון דליפת שתן במאמץ מעבירים בעזרת מחטים סרט סינטטי מכיוון הנרתיק לדופן הבטן . במהלך הפעולה עוברות המחטים ובעקביותם הסרט בין עצם החיק  (Pubis) לכיס השתן. במהלך הפעולה יתכן מצב בו בטעות מתבצעת חדירת המחט לכיס השתן אך מצב זה אמור להיות מזוהה עוד במהלך הפעולה על ידי ביצוע ציסטוסקופ יה מה שמאפשר הוצאת הסרט והכנסה מחודשת – ללא סיבוכים לאחר הניתוח.

שיעורי הסיבוכים  התוך ניתוחיים והמוקדמים בעקבות ניתוח  TVT   הנם נמוכים יחסית ובעלי תחלואה נמוכה. סיבוכים תוך ניתוחיים כוללים חדירת המוליך לכיס השתן בטווח שכיחות של 2.5-11.7% וסיבוכים בתר ניתוחיים מוקדמים כוללים זיהום בדרכי השתן עד 31%, קשיים בהשתנה בשכיחות עד ל 38% והופעת דחיפות במתן השתן בשיעור של עד 29%. סיבוכים אלו ברוב המקרים חולפים ללא השלכה בטווח הרחוק .

הצוות הרפואי בבית החולים הסביר לכרמלה, שכרגע הם לא ממליצים לניתוח לתיקון הדליפה מהסיכון והסיבוך האפשרי. ו לגבי התכיפות במתן שתן ,הוצע לך טיפול תרופתי  אנטיכולינרגי שיכול אולי לתת מענה לאירועי הדחיפות והדליפה בדחיפות אך לא ישפר את הכאבים.

הכותבת : בלוריה דיין מנכ"ל חברת אול מד רפואה בקליק – המרכז לרשלנות רפואית

 

פנה למומחה