רשלנות בלידה
מצבים רבים יכולים להוביל לתביעה בנושא רשלנות רפואית, החל מרופא אשר שכח תחבושת, צינורית או כל דבר אחר בגוף המטופל, ועד חוסר עדכון של מטופל לגבי סכנות או התוויות של תרופה אשר נרשמה לו. במקרים אלה אין להסתפק בחוות דעת מומחה המעיד על הפרוטוקול המקובל בתחום, אלא להקפיד בבחירת המומחה לתחום הספיציפי ביותר אשר יוכל בחוות דעת הרפואית להצביע בפני בית המשפט על החריגה מהנהלים, וחמור מכך על הנזקים אשר נוצרו עקב החריגה והשפעת העתידית על המטופל.
תלונות בנושא רשלנות רפואית מתרכזות לארבעה תחומים עיקריים:
1. כשל באבחון – אם הרופא הסביר היה מאבחן את מחלתו של המטופל או מאבחן בצורה שונה אשר היתה מובילה לתוצאה טובה יותר עבור המטופל מזו שהושגה באבחון שבוצע. לא מומלץ להסתפק ברופא מומחה מהתחום, אלא להקפיד על מומחה אשר יוכל לתת עדות מורחבת בנושא אבחונים, שימוש בדרכי אבחון שונות, סטנדרטי אבחון בארץ ובעולם בתחום הנ"ל, והשלכות האבחונים השונים על המלצות הטיפול והיווצרות הנזקים אצל המטופל.
2. פגיעה או מוות כתוצאה מטיפול רפואי – כאשר רופא בוחר בטיפול מסויים או נמנע ממנו וכתוצאה נגרם נזק או מוות של המטופל. במקרה זה מומלץ לבחור במומחה מהתחום הרלוונטי אשר בקיא בפרסומים עדכניים בתחום מהארץ והעולם, ויוכל להצביע על קשרים מוכחים בין הטיפול (או אי הטיפול) ותוצאותיו למטופל.
3. יחס לא הולם – כאשר רופא מומחה מתייחס למטופל בצורה שהרופא הסביר לא היה מתייחס, כגון פסילה או חוסר התייחסות לדיווח המטופל עקב שייכותו למגדר או מגזר מסויים, סובל מעודף משקל, נכות או כל שיוך אחר… מומלץ להקפיד על מומחה אשר בקיא בתחום ובעל ניסיון רב מול קבוצת האוכלוסיה מולה בוצעה האפליה אשר הובילה לרשלנות.
4. כשל בחובה להזהיר את המטופל מפני סיכונים ידועים – מחובתם של רופאים להזהיר את מטופליהם מפני סיכונים ידועים של כל תרופה, טיפול או פרוצדורה רפואית אחרת על מנת לקבל את הסכמתו המודעת של המטופל לפעולותיו של הרופא. כלל זה ידוע כ"חוק זכויות החולה" והוא מפרט את חובתו של הרופא לעדכן את המטופל בכל הקשור למחלתו או הפגיעה ממנה הוא סובל ברמת: אבחון, התפתחות והשלכות צפויות, טיפול נבחר, סיכונים וסיכויים הנובעים מהטיפול ועוד. במקרה זה תהיה המלצתנו לבחור מומחה אשר בקיא בפרסומים עדכניים בארץ ובעולם בנושא הסיכונים והנזקים הזמניים והקבועים היכולים לנבוע מהפרט אשר הושמט מעדכון החולה.