רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה (קטיעה) במחלקת יילודים פגיה

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה

להורים במרכז הארץ, נולדה פגית נולדה בבית-החולים ממשלתי, בשבוע ה-24 להריון, בעקבות צירים מוקדמים שהופיעו אצל האם והתפתחותה של לידה מוקדמת. ניסיון לעצור את הלידה לא צלח והאם קיבלה טיפול עם מגנזיום וצלסטון. הלידה הייתה וגינלית ובה נולדה הפגה במשקל לידה של 700 גרם.

 

לידת פגית:

התינוקת סבלה מחוסר בשלות של הריאות (RDS) וטופלה עם סורפקטנט עם שתי מנות והונשמה בשיטת הנשמה מרובות של VGV. הפגה נזקקה להנשמה במשך כ-20 ימים והמשך עברה לתמיכה בנשימה עם מכשיר המספק חמצן שלא דרך צנטר בקנה הנשימה (HIPPV) למשך 10 יממות נוספות. לאחר-מכן, היא טופלה בזרימה מוגברת למשך 40 ימים ומתן חמצן עד לגיל 78 ימים.

המערכת הלבבית תפקדה היטב, נמצא PDA בינוני ביממה השלישית שטופל תרופתית בהצלחה והצינור נסגר.

מערכת העיכול תפקדה היטב בימים הראשונים. אך בשל ארוע זיהומי קשה בדם מלווה אבצס בכבד הבטן סבלה מסימנים של פגיעה קשה במעי. הטיפול היה שמרני ולא נזקקה לניתוח.

 

זיהומים באשפוז:

עוד סבלה מצהבת לא גבוהה שטופלה בפוטוטרפיה בהצלחה. בשל טיפול ממושך עם TPN עקב בעיות במעיים שפורטו לעיל, הופיעו ערכים גבוהים של בילירובין שחזרו לנורמה בהמשך.

הפגה סבלה מזיהומים קשים במהלך אשפוזה. בימים הראשונים טופלה עם אנטיביוטיקה שהופסקה לאחר קבלת תרביות עקרות. ביום השמיני לחייה הופיעו סימנים לזיהום בדם עם צמיחה של אנטרוקוק (סטרפ. פקליס) וכן סטפ. אפידרמיטיס. קבלה אנטיביוטיקה משולבת שהוחלפה כל פעם לפי רגישויות בהתייעצות של מומחים למחלות זיהומיות. הוצאו צנטרים מרכזיים ובדיקת אקו שללה וגטציות בלב שזורעים את החיידקים. בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן הדגימה אבצסים בכבד שהיו אחראים למהלך זיהומי ממושך. לאחר ניקוז האבצס ולאחר טיפול אנטיביוטי ממושך התגברו על הזיהום.

 

פנה למומחה

 

אמפוטציה (קטיעה):

הסיבוך הקשה ביותר במהלך האשפוז היה הפגיעה ברגל, שהסתיימה באמפוטציה (קטיעה) טבעית של שוק וכף הרגל. בסיכום המחלה ציינו הצוות הרפואי כי התהליך החל ביום ה-14 לחייה והסיבה המשוערת הייתה תסחיף על רקע הזיהום הקשה ממנו סבלה הפגה באותו הזמן. סתימת זרימת הדם לרגל הביאה בסופו של דבר לנמק של הגפה הימנית והאזור הנמקי נקטע באופן עצמוני ללא צורך בניתוח.


השאלה הנשאלת במקרה זה, מה גרם לנמק של שוק רגל הפגה?


הרופאים בפגייה תיארו במכתב השחרור שהנמק נגרם מתסחיף זיהומי שהתפתח ביום ה-14 לאשפוזה והביא לחוסר זרימת דם לרגל. בסיכומים של הרופאים המופיעים על בסיס יומי בגליון האשפוז של הפגית הם מתמקדים בבעיה זו החל מהיום ה-14 לאשפוזה, כאשר אז התייעצו עם מומחה כירורגיית כלי דם שבדק את התינוקת והחליטו שלא לטפל בתרופות ממיסי קרישי דם – לאור הסכנה של טיפול זה בפגים כל כך קטנים ולאור מצבה הקליני הקשה של הילדה אותה עת כאשר הזיהום ממנה סבלה היה שיאו.

חשוב לציין שבין הגורמים לסתימה בכלי דם של הרגליים, נמצא גורם שכיח של המצאות צנטרים בכלי דם מרכזיים כמו אבי העורקים והווריד הנבוב התחתון. הכנסת צנטרים אלה מקובלת בטיפול בפגים ובעיקר בקטנים שבהם. צנטרים אלה מחייבים טיפול מיוחד למנוע זיהום ולמנוע תופעות של שליחת קרישי דם לכלי דם אחרים היכולים להסתיים בחסימת זרימת דם ונמק של איברים בעקבות זאת.

אין ספק כי הטיפול בפגית צעירה בגיל ההיריון וקטנה במשקל הינו מורכב ביותר ומאתגר עבור צוות הרופאים המטפל בחולה כזאת. המטרה הראשונה בטיפול היא לשמור על חייה והמטרה השנייה הינה למנוע סיבוכים שיכולים לגרום לנכות קשה לכל ימי חייה. טיפולים רבים שהינם פשוטים בילדים ובמבוגרים אינם קלים לפגים בהם כל המערכות לא בשלות וטיפול במערכת אחת יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת אחרת.

אולם, אין הדבר מסיר מאחריותם של הרופאים המטפלים להיות עירניים וזהירים במיוחד בהענקתם את הטיפול הרפואי.

הכנסת צנטרים לווריד ולעורק מאפשרת טיפול בטוח יותר הן בניטור מצבו של הפג והן בשימוש בכלי דם מרכזיים המאפשרים לתת טיפולים תרופתיים ומתן נוזלים ללא החלפת כלי הדם בשל תגובה לחומרים המוזרקים לדם. אולם, קיימות 2 סכנות חמורות שיש לשים לב אליהן בשימוש בצנטרים אלה: האחת, זיהום – טיפול נכון ומעקב צמוד מקטינים את הסיכוי לסיבוך כזה; הסכנה השניה, היא שליחת קרישי דם קטנים מהצנטרים המרכזיים ופגיעה באיברים בגוף – מאיברים פנימיים כגון כליות ומעיים ועד לפגיעה בגפיים כפי שהתרחש במקרה שלנו כאן.

האחיות בצוות הרפואי המטפל, אמורות לעקוב אחרי כל שינוי בתינוק על-מנת להתריע על תופעות חריגות עם צנטרים אלה. ברישומי האחיות לאורך תחילת האשפוז של הפגית הקפידו לציין שישנה זרימה טובה וצבע טוב לגפיים. אולם, ביום השישי לחייה של הפגה התחילו להתריע על סכנת הופעה של קריש דם לרגל ואף תיעדו זאת בגיליון המעקב שלהן. למרות זאת, לא ציינו הרופאים ברשומות שלהם כל התייחסות לממצאים אלה ולא בוצעו כל פעולות למניעת הנזק לרגל. רק שלושה ימים לאחר ההתרעה הוצא הצנטר מן העורק הראשי ויומיים לאחר מכן הוצא הצנטר מהווריד המרכזי.

 

לאחר 7 ימים:

רק לאחר 7 ימים לאחר תחילת ההתראות החוזרות והנשנות של האחיות מופיעה התייחסות ראשונה של הרופאים למצב זרימת הדם לרגל וזאת בעקבות החמרה מאד משמעותית עד כדי הופעתם של סימני חוזר זרימה לכל אורך השוק הימנית. ההנחה של הרופא שתיעד את ההחמרה במצב הרגל הייתה שמדובר בתסחיף זיהומי שגרם לתופעה זו – לאור העובדה שהפגית סבלה מזיהום פעיל באותו זמן. לא הייתה כל התייחסות לסימנים הראשוניים יותר לפגיעה בזרימת הדם לרגל הפגועה ימים רבים קודם לכן. יכול מאוד להיות שעל רקע הפגיעה הראשונית בזרימת הדם לרגל נשלח תסחיף זיהומי נוסף שהחמיר את מצב הרגל. השאלה הנשאלת היא – האם ניתן היה לעשות משהו למנוע את הנזק הבלתי הפיך לרגל ומתי היה צריך לעשות כן אם בכלל.

 

הצוות הרפואי:

הצוות הרפואי לא התחיל לפעול מוקדם יותר ולא ניסה לדון באפשרות של טיפול טרומבוליטי (פירוק קרישי דם) שהיה יכול אולי למנוע את הקטיעה או למצער מזעור הנמק שנוצר בגפה הפגועה. טיפול כזה על כל ההשלכות שלו היה חייב להופיע בדיון הרופאים ביניהם לבין עצמם וביניהם לבין ההורים לאור הסכנה שטיפול כזה יגרום לנזקים אחרים כמו דימום למוח, למשל.

 

בעזרת חברת אולמד רפואה בקליק – ניתנה לאם חוות דעת רפואית לכתב התביעה ע"י המומחים של אולמד.

 

במקרה זה מדובר על פגית שאיבדה את רגלה, כתוצאה מאבחנה שגויה ורשלנית של הצוות הרפואי. הרופאים היו שבויים בקונספט של האבחנה השגויה ולא היו ערניים לאפשרויות נוספות, בכך נגרמה קטיעה מיותרת של גפה.

התגובה המאוחרת לטיפול (הוצאה של הצנטרים באיחור רב), חוסר קיום של דיון נוסף עם יועצים כגון כירורג כלי דם והמטולוגים בזמן אמת וחוסר תיעוד רחב על דיון בבעיה עם כל הצוות הרפואי של המחלקה תרם לנזק הבלתי הפיך אצל הפגית שגרם בסופו של דבר לאובדן השוק ברגלה – כל אלה, בנפרד וביחד מהווים רשלנות רפואית.

 

פנה למומחה

רשלנות רפואית בביצוע ניתוח בריאטרי (Sleeve Gastrectomy)‏

Sleeve Gastrectomy

רויטל אשה בת 43 מצפון הארץ, סבלה מהשמנת יתר חולנית עם BMI41.5 אשר פנתה לקבלת טיפול ניתוחי בהשמנת היתר ממנה סבלה בשיטת השרוול (Sleeve Gastrectomy) בבית-החולים בצפון.

 

הלך הניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית, קרי יצירת נקבים מועטים לצורך ביצוע הפרוצדורה, להבדיל מן השיטה הישנה של פתיחת הבטן לרווחה. הסיבוכים העיקריים אשר מלווים ניתוחים מסוג זה הינם דימומים באזור כריתת שרוול הקיבה הטבעי – אשר יכולים להופיע בשכיחות של כ-1%-10% מן הניתוחים; ודלף – ששכיחותו היא כ-2.5% מן הניתוחים, כאשר ב-90% ממקרים אלו מופיע הדלף בשליש העליון של שרוול הקיבה.

שיטות מרובות הופעלו על-מנת לצמצם למינימום סיבוכים מסכני חיים אלה. רוב השיטות למניעת סיבוכים אלה, חוץ מקיום שלבי הניתוח בצורה קפדנית, מבוססות על כיסוי שורת הסיכות אשר סוגרת את שרוול הקיבה עם חומרים שונים, דבקים ביולוגיים או תפירה נוספת מעל הסיכות. הקפדה יתרה ננקטת כאשר המנתח חותך את הקיבה עם מכשיר ה-Endo Gia, כפי שהתרחש במקרה זה, כאשר עליו מוטלת חובת הזהירות שלא להתקרב קירבה רבה מדי לתוחם נפח שרוול הקיבה.

תוחם זה, בנוי מצינור קשיח בקוטר של F38 ואם מכשיר ה-Endo Gia נצמד אליו מדי, כפי שתואר בדו"ח הניתוח במקרה זה, הרי שמופעל מתח רב מדי על הסיכות הסוגרות את שרוול הקיבה והסגירה שתתקבל לא תהיה הרמטית, עם אפשרות פתיחות שולי הקיבה תוך גרימת גם דימום וגם דלף, כפי שאירע בניתוח זה.

 

טכניקות נוספות:

במקרה שלפנינו, לא הופעלה כל טכניקה נוספת על-מנת להפחית את היתכנות הדמום אשר פרץ בצורה משמעותית כבר ביום השני לאחר הניתוח והצריך מתן של 4 מנות דם למנותחת.

לא זו אף זו, שגם לאחר מתן אותן מנות דם, לא שבו ערכי ההמוגלובין לרמות הקודמות ליום הניתוח. יתרה מזאת, הופיעו גם בחילות והקאות, אשר אף הן לא העלו חשד אצל הצוות הרפואי לקיומה של בעיה כלשהי. אלה, הן אינדיקציה לבעיה נוספת ואף חמורה יותר – דלף בקו הסיכות בשרוול הקיבה.

 

שחרור מבית החולים:

רויטל שוחרה לביתה, שם המשיכה לסבול מכאבי בטן, בחילות והקאות, כמובן שתהיה, במצב שקיים חור בקיבה, באזור הניתוח.

דלף תוכן קיבה מעורב בדם הצטבר בגופה, עד אשר החולה נזקקה לאשפוז דחוף עם חום של 38.2 והקאות מרובות כשלושה שבועות לאחר הניתוח. במהלך האשפוז כעת, בוצעה הדמיה על-ידי טומוגרפיה ממוחשבת ונמצאה הצטברות נוזלים באזור דופן שרוול הקיבה, עם לחץ עליה. גם כעת, במהלך חריף זה, לא נתן הצוות הרפואי את דעתו על אפשרות לדלף משרוול הקיבה, אלא בוצע ניקוז נוזלים בלבד על-ידי הכנסת נקז למרכז הצטברות הנוזלים.

 

פנה למומחה

אשפוז נוסף:

במהלך האשפוז, נוקזו כמויות גדולות של נוזל דמי, אך הנוזל לא נשלח למעבדה לזיהוי אנזים כגון עמילאז, אשר היה מעלה מיד חשד לדלף. גם כאשר בוצעה הדמיית ביקורת עם אולטרה-סאונד ונמצא אזור בקוטר 8 ס"מ לא נתן הצוות את דעתו לכך שייתכן וגורם אחר מזין את כמויות הנוזלים הגדולה – דלף ולא רק דמם.

הצוות הרפואי היה שבוי בקונספט של דמום בלבד ולא דלף עד כדי כך שבמכתב השחרור נרשמה אבחנה שגויה שלHematoma ולא של Abscess, דהיינו מורסה – אבחנה אשר הייתה מצביעה בוודאות על דלף. החולה שוחררה שוב לביתה ללא אבחנה נכונה וללא טיפול מתאים תוך סיכון חיים משמעותי.

 

המשך טיפול בבית:

מהלך שהותה בביתה, המשיכה לסבול מכאבי בטן והקאות. כשבוע לאחר שחרורה האחרון, שבה לבית-החולים משפחה קדושה, כאשר הפעם נוזל מרה ירוק נזל מסביב לנקז אשר בחלל הבטן באזור החור שבשרוול הקיבה. כעת, לבסוף, גם הצוות המנתח שוכנע כי מדובר בדלף משרוול הקיבה ורק אז בוצעה בדיקת גסטרוסקופיה, אשר הדגימה את החור, אמנם במרכז הקיבה ולא באזור הקרוב למפגש וושט הקיבה.

עם זאת, למרות הסבל הניכר של החולה, היא טופלה רק ב-TPN, דהיינו הזנה דרך ווריד, ולא בוצע כל צעד לקראת טיפול ייעודי לסגירת הנקב אשר בשרוול הקיבה.

 

אשפוז נוסף:

רק לאחר עשרה ימי אשפוז, מלווים בסבל קשה, הופנתה החולה לבית-חולים אחר, אשר שם בוצעה גסטרוסקופיה נוספת, שהדגימה שני חורים בשרוול הקיבה. במהלך הפעולה, הוכנס שרוול לאזורי החורים והחולה שוחררה להמשך אשפוז בבית-החולים משפחה קדושה בנצרת. במהלך אשפוזה, המשיכה החולה לסבול מהקאות והפרשה מוגלתית דרך הנקז. עקב זאת, הופנתה לאשפוז בבית-החולים בני ציון בחיפה, ולאחר טיפול אינטנסיבי החלימה ושוחררה לביתה.

 

בעזרת חברת אולמד רפואה בקליק – ניתנה לה חוות דעת רפואית ע"י מנהל מחלקה הכירוגית .


ניתן לומר בוודאות שניתוח כושל לכריתת שרוול קיבה עקב השמנת יתר חולנית הוביל למהלך פוסט ניתוחי מסובך עם דמום קשה ודלף מן הקיבה. סיבוכים מסכני חיים אשר לא זכו לאבחון בזמן ועקב כך לא זכו לטיפול נכון, שהגיע רק בשלבים מאוד מאוחרים ולאחר סבל ניכר.


כיום, אותה אשה שוקלת את אותו המשקל, כמו ששקלה לפני ביצוע הניתוח, עדיין סובלת מהשמנת יתר חולנית עם כל גורמי הסיכון שבכך, אשר בגללם עברה ניתוח כושל זה. בנוסף לכך, עקבות הסיבוכים של הניתוח ניכרים היטב כיום באיכות חייה היומ-יומית עם הפרעות קשות במערכת העיכול.

 

פנה למומחה

 

רשלנות בניתוח קיסרי Caesarean section .

כיום  למעלה מ -30 אחוז מכלל הלידות הן על ידי ניתוח קיסרי, הידוע בכינוי הרפואי Caesarean section . רשלנות רפואית בלידה זהו הליך כירורגי שבו חתכים נעשים דרך הבטן של האם כדי לסייע בלידת תינוקה. הם מבוצעים בדרך כלל כאשר הבטיחות של היולדת או של התינוק נמצאת בסיכון.

לאחרונה אנו עדים ל"לידה בהזמנה", נשים החוששות מלידה וגינאלית ואשר בוחרות בלידה קיסרית.

ניתוח קיסרי יכול להיות מתוכן או לא מתוכנן, טרום לידה הרופא אמור להחליט האם לבצע ניתוח קיסרי או להמשיך בלידה רגילה, שיקול הדעת הינה  ברמת סיכון הדורשת מהצוות הרפואי לבצע ניתוח קיסרי בכדי לדאוג לשלומם של האם והתינוק .

ניתוחים קיסריים מתבצעים יום יום והם הליך שגרתי בבתי חולים, אך מדי פעם בעיות מתרחשות פגיעות . רוב הרופאים מומחים היטב כדי להתמודד עם סיבוכים בניתוח קיסרי, אך ישנם מקרים שבהם האמא או הילד נפגעות שלא לצורך.

במהלך הלידה, האם או התינוק יכולים  להיות במצוקה בשל סיבוכים בניתוח קיסרי. כאשר זה קורה, הרופא חייב לפעול ע"פ נוהלי  ופרוטוקול בית חולים.


מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – מתוכנן ?

  • התינוק גדול מידי
  • חבל התבור נכרך סביב צוואר התינוק
  • חוסר / עודף מי שפיר
  • סימני מצוקה אצל האם
  • סימני מצוקה של התינוק
  • האם עברה את השבוע ה- 42

מה הן הסיבות הנפוצות לביצוע ניתוח קיסרי – לא מתוכנן ?

  • האם חלשה ונמצאת במצוקה
  • התינוק במצב עכוז (עכוזו של העובר מוצג בתחתית הרחם, כשירכיו כפופות על הבטן ושוקיו מורמות)
  • קיים זיהום אצל האם אשר יש חשש להעברתו לתינוק
  • לידת תאומים ויותר
  • לאם היה ניתוח קיסרי קודם, ובלידה רגילה עלולה לקרוע חתך קודם
  • חתכים, שריטות וצלקות

הרופא עשוי לבצע חתך עמוק מדי, וכתוצאה ייתכן פגיעה בתינוק. במקרים מסוימים, קריעה יכולה להיות מספיק עמוקה אשר יידרש לה תפרים נוספים  וכתוצאה מכך הצטלקות קבועה לאם.

  • מחסור בחמצן

כאשר ניתוח קיסרי מתעכב, הילד עלול להיות משולל חמצן. כתוצאה ממחסור בחמצן, הילד עלול לסבול מפגיעות התפתחותיות או שיתוק מוחין.

שיתוק שמתרחש כאשר התינוק נמצא במצוקה והרופא משתמש בכוח רב מדי כדי למשוך את התינוק, וכתוצאה מכך יש פגיעה ב "מקלעת הזרוע"  אשר פוגעת בעצב של התינוק באזור הכתף.

  • לידה מוקדמת

כשרופא מבצע ניתוח קיסרי בשלבים המוקדמים של ההיריון ריאותיו  ואברים אחרים של התינוק עדיין לא בשלים.


 

פציעות ונזקים ליולדת

איבוד דם מוגזם (דימום)

במהלך ניתוח קיסרי, הרופא עלול לבצע חיתוך עמוק מידי, או בטעות לנתק עורק, וכך היולדת מאבדת דם רב, הרופא נדרש לעצור את הדימום ע"י תרופות מיוחדות ופרוצדורות מידיות.

זיהומים

כלים אשר לא עברו עיקור נכון בחדר ניתוח מזוהמים, גזות ופדים שנשכחו בטעות בדופן הרחם של היולדת, אי קבלת אנטיביוטיקה בזמן לעצירת הזיהום ואשר הובילו לחום גבוהה ואף למוות

קרישי דם – טרומבוזיס

קרישי דם עלולים להיווצר במהלך, ומיד לאחר הלידה, במהלך הניתוח הקיסרי הסיכוי הוא גבוה יותר. היום מחברים ליולדת מכשיר מיוחד MCS המערכת מבוססת על משאבה שמנפחת זוג שרוולים המולבשים על הרגליים, ומפעילים עליהן לחץ כך שזרימת הדם הוורידי תשתפר ותמנע היווצרות קרישי דם.  במידה וקיים סיכון , על הרופא להשתמש בתרופות לדילול הדם.

פגיעות באברים פנימיים

פגיעה באברים פנימיים הקרובים לרחם, בעקבות נטרים שהוכנסו או הוסרו באופן שגוי, יכולים לפגוע בשלפוחית השתן והמעיים.

פגיעות במהלך ההרדמה

רופא מרדים חייב להיות נוכח במהלך הניתוח הקיסרי לפקח ולנתר את פעילות היולדת, כאבים חזקים שהיולדת חשה יכולים לגרום לירידת לחץ דם בצורה מסוכנת.


יולדת יקרה !
אם את או תינוקך נפגעתם כתוצאה מרשלנות רופא, ייתכן ותוכלי להגיש תביעה נגד הרופא או בית החולים שבו בוצע הניתוח הקיסרי.

 כדי להוכיח את טענתך ראשית, את נדרשת לברר את דרישות החוק ונטל ההוכחה. 

  • הרופא חייב לבצע את הניתוח הקיסרי בהתאם לדרישות התקן הרפואי וכמקובל ע"י רופאים במוסדות אחרים.
  • הרופא חרג מרמת האחריות המוטלת עליו מתוקף תפקידו
  • כתוצאה מהטיפול את או תינוקך נפגעתם
  • ילדך נפגע בשיתוק ארב Erb's Palsy
  • יש להוכיח כי ישנו קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק שנגרם ליולדת
  • הוכחת מוות ברשלנות.

 

 

פנה למומחה

 

האם בית חולים הוא מקום מפחיד?!

בית חולים הוא מקום מפחיד!! ציינה בפני אחת הלקוחות שנדרשה לניתוח מסובך, מדוע זה כך?

 

ישנם מיליוני אנשים שבית החולים הוא מקום שמפחיד עבורם, חלק מהאנשים מודאגים טרום ניתוח, או טיפול רפואי אחר, חלק דואגים לבן משפחה שאמור לעבור טיפול.

הסיבה העיקרית לחרדה מבית חולים היא "לאבד שליטה" הפחדים הפנימים שלנו שהצוות הרפואי או הרופא הם שולטים במצבנו. ישנו גם הפחד מהבלתי נודע, אני נכנס לניתוח, מה יהיו התוצאות לאחר מכן איך אתפקד, האם אצא מהניתוח בריא ושלם?!

וכמובן הפרסומים בדבר אלפי אנשים אשר מתים כתוצאה מטעויות רפואיות קטלניות או מאבחון לקוי ואיחור באבחון, אלו דברים שניתן למנוע וזה תלוי בעיקר בנו. אז מה עושים?


טרום אשפוז:
1.לפני אשפוז חקור את המחלה שלך והכר אותה. אל תסמכו רק מה רופא המשפחה שלך מספר לך, ברשתות רפואיות באינטרנט תוכל למצוא שפע של מאמרים ופורומים בארץ ובעולם רלוונטיים למחלה שלך. התייעץ עם רופאים נוספים – אתה זכאי במסגרת קופ"ח.

2.וודאו שבחרתם את בית החולים הנכון, שהרופא מקצועי ובעל ידע רב במחלה שלכם, שהציוד בבית החולים מתקדם, והצוות מקצועי ונגיש.

3.רכזו בתיק אישי את כל המסמכים הרפואיים, ארגן אותם בסדר כרונולוגי, ולפי נושאים :בדיקות דם, בדיקות הדמיה, סיכום רפואי, אשפוזים קודמים, אלרגיות ופרטים אישיים של קרובי המשפחה.


באשפוז :

1.מומלץ להביא קרוב משפחה שיסייע לך , יהיה נוכח בביקור רופאים, ובמידת הצורך יחתום עבורך על המסמכים ויש להצטייד באישור מתאים. ממליצה לצלם את כל המסמכים הרפואיים החתומים על ידך ( ניתן להיעזר במכשיר נייד)

2. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי לכל שאלה שיש לך, זה יעזור לך להבין טוב יותר לגבי מצבך הבריאותי, אל תיתן לרופא לחמוק משאלות, ואם הצוות מדבר במונחים רפואיים לא מובנים, בקשר שיפרשו לך את המונחים.

3. לפני ביקור רופאים מומלץ לרשום את השאלות שברצונך לשאול את הצוות הרפואי, אתה יכול למסור את רשימת השאלות לרופא המטפל שלך כך שיוכל להשיב לך בזמנו הפנוי תשובות מקצועיות.


דוגמה לשאלות לצוות הרפואי:

 

  • כמה זמן זה ייקח הטיפול / ניתוח ?
  • האם זה יכאב ?
  • מי המרדים שלי ( שם, שנות ניסיון ..)
  • לכמה טיפולים אדרש .
  • מתי אני יכול לחזור לעבודה ולתפקוד רגיל ?
  • האם תהיה לי מגבלה לאחר הטיפול או הניתוח? כגון לרכב על אופניים , לעלות במדרגות, להיחשף לשמש ועוד….
  • האם זה הטיפול הטוב ביותר עבורי ?
  • והיה אם הניתוח / הטיפול לא יצליח , מה האלטרנטיבה ?
  • כמה זמן ההחלמה

4. רשום מה הרופא אומר לך, זה יעזור לך לזכור מידע חשוב בהמשך, אתה יכול להביא מכשיר הקלטה, רק חשוב תיקח אישור ותיידע את הצוות הרפואי.

5. רופא מתמחה או סטודנט מטפלים בכם, אל תהססו לשאול להכשרתו.

6. בדיקות – וודאו שכל הבדיקות הניתנות לכם נחוצות, ואת תוצאותיהן תבקשו עם הסבר מהצוות המטפל.

7. מידה ונותרו חששות נוספים, דרוש ייעוץ נוסף מרופא מומחה- יש אפשרות להתייעץ עם רופא נוסף מחוץ משגרתית החולים, בתיאום ואישור מנהל המחלקה בבית חולים.


בניתוח:

1. אנא עקוב אחר כל ההוראות טרום ניתוח הניתנות לך במסגרת בית חולים. אם אתה מעשן, או בתהליך גמילה יש לעדכן את הצוות הרפואי שלך. הרדמה כללית משפיעה על התפקוד התקין של הריאות

2. לוקח תרופות קבועות? – שאל את הצוות שלך האם להמשיך לקחת לפני או אחרי הניתוח. וודא שהצוות הרפואי שלך מודע לתרופות שהנך נוטל ולרגישות מתרופות אחרות. כ"כ וודא מול האחות שהיא מודעת לרגישויות שלך לגבי התרופה הניתנת לך

3. חולה סכרת – שאל את הרופא שלך, האם הוא ממליץ על דיאטה מסוימת בכדי לאזן את רמת הגלוקוז.

4. וודא שהמסמכים הניתנים לך לחתימה, ברורים וניתנים לקריאה, אתה זכאי למתרגם במסגרת בי"ח.

5. טרום ניתוח, ודא מול הצוות הרפואי, שהאיבר הנדרש לטיפול מסומן. (אם נדרש לטפל ביד ימין או שמאל, וודא שהיד הנכונה מסומנת בטוש).

6. יש להשאיר חפצי ערך ותכשיטים בבית. לבעלי פירסינג בגוף, מתכת על הגוף שלך יכולה להיות פוטנציאל כוויות וזיהום.


בשחרור:

עם שחרורך מבית החולים, וודא שיש לך כל מה שאתה צריך להתאוששות שלך, תמיכה מהמשפחה, ארוחה זמינה , תרופות , וקשר עם רופא המשפחה.

1. מומלץ שבן משפחה יהיה נוכח בזמן השחרור מבית החולים.

2. מכתב שחרור – עבור יחד עם הצוות הרפואי על מכתב השחרור.

3. המשך טיפול בבית – ברר איזה סוג של המשך טיפול יהיה צורך. במידה ויש החמרה מה לעשות

4. תרופות – שאל את הצוות הרפואי לגבי המשך לקיחת תרופות, ודרוש מרשם מעודכן, כולל מרשם למשככי כאבים.

5.ציוד רפואי – במידה ותידרש להמשך החלמתך לציוד תומך, בקש הדרכה מהצוות, כיצד להשתמש בו, היכן ניתן להשיג את המכשיר ולמי ליצור קשר במידה ותזדקק לעזרה.

6. מסמכים – במידה והנך צריך למקום עבודה או חברת הביטוח מסמך רפואי נוסף, בקש מהאח/ותת הראשי/ת.

7.משלוח מכתבים – וודא מול המזכירות שהכתובת שלך מעודכנת בבית החולים, למשלוח מכתבים.

8. בדוק שארזת את כל חפצייך כולל חפצים יקרי ערך, השאר את פינת האשפוז נקיה.

9.בבית – תאם פגישה עם רופא המשפחה להמשך ההחלמה.


 

פנה למומחה

 

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח TVT‏

* מערכת הבריאות בישראל מחויבת למתן טיפול איכותי לאזרחי מדינת ישראל . מתוך חוזר    משרד הבריאות והתוכנית הלאומית למדדי איכות בבית חולים.

בבתי חולים בארץ מתים מעל 5,500 חולים מזיהומים שקיבלו במסגרת אשפוז בבית חולים, ההדבקות בזיהומים אלו נרכשים במסגרת בית החולים ובמתקנים השונים.

זיהומים אלה מתרחשים:

עד 48 שעות לאחר אשפוז בבית החולים

עד 3 ימים לאחר השחרור

עד 30 יום לאחר ניתוח

סוגי זיהומים הנרכשים בבית החולים

זיהומים בדרכי שתן הם הסוג הנפוץ ביותר של זיהום  nosocomial.זיהום  הנרכש עקב אשפוז בבית חולים )  ואחריהם, זיהומים בדם, ודלקת ריאות.

איך מאבחנים זיהומים    Nosocomial  ?

צורות רבות של זיהומים הנרכשים בבית החולים ניתן לאבחן באמצעות מראה לבד. מוגלה, דלקות, פריחות , ובבדיקות דם ותרבית שתן ניתן לזהות.

איך נדבקים בזיהומים?

רבים מהחולים אשר להם מערכת חיסונית נמוכה, כמו מבוגרים או ילדים קטנים חשופים להידבקויות ולהתפשטות הזיהום בגופם, זאת בשל תנאי תברואה ירודים בבתי חולים, או בעקבות ניהול הליך כושל  של הצוות הרפואי ( שטיפת ידיים, חבישת כפפות וכד' ).  לפי מחקר אחרון , 40% של מהזיהומים בבתי חולים נגרמות ע"י היגיינת הידיים. חלק מהחולים ידבקו בשל אינטראקציה עם שאר החולים המאושפזים. tvt

היכן נמצאים הזיהומים

חולים ביחידות לטיפול נמרץ נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת . חדרי ניתוח, חדרי שירותים בבית החולים, עציצים ואגרטלים, מצעי בית החולים, משטחי ציוד רפואי וכו'

מהם התסמינים של זיהומים הנרכשים בבית החולים?

סימפטומים של זיהומים הנרכשים בבית החולים משתנים לפי סוג. הם כוללים דלקת,  חום, מוגלות . חולים עלולים לחוות כאב וגירוי באתר הזיהום, וכן תסמינים נוספים שמתגלים לאחר השחרור.

סיבוכים בניתוח וחשיפה לזיהום בתיקון דליפת שתן

כרמלה, אישה כבת 55 הגיעה עם כאבים חזקים לבית חולים במרכז הארץ , לאחר שעברה ניתוח אלקטיבי  TVT   בשל דליפת שתן במאמץ , לדבריה הניתוח עבר בהצלחה, בבירור בדו"ח ניתוח ומהלכו ללא אירועים חריגים.  כרמלה, פנתה כבר חודש וחצי לאחר הניתוח לרופא הפרטי שלה, עם תלונה של זיהומים חוזרים בדרכי השתן שהופיעו מיד לאחר הניתוח.– אירועים שלא סבלה מהם טרום ניתוח. עוד מהתסמינים שכרמלה העלתה בפני הרופאים במיון, הפרשה דמית, כאבים לה או לבן זוגה בזמן קיום יחסים, הפרשה נרתיקית חריגה וכאבים.

לאחר בדיקת הצוות הרפואי הכולל גניקולוגים ו אורוגניקולוגים , הועלה חשד גבוה לחדירה לפחות חלקית של סרט ה TVT  לכיס השתן שבעקבותיו נוצר הזיהום.

זיהומים בדרכי השתן בביצוע ניתוח  TVT

במהלך ניתוח  TVT (Tension Free vaginal Tape)   המבוצע לתיקון דליפת שתן במאמץ מעבירים בעזרת מחטים סרט סינטטי מכיוון הנרתיק לדופן הבטן . במהלך הפעולה עוברות המחטים ובעקביותם הסרט בין עצם החיק  (Pubis) לכיס השתן. במהלך הפעולה יתכן מצב בו בטעות מתבצעת חדירת המחט לכיס השתן אך מצב זה אמור להיות מזוהה עוד במהלך הפעולה על ידי ביצוע ציסטוסקופ יה מה שמאפשר הוצאת הסרט והכנסה מחודשת – ללא סיבוכים לאחר הניתוח.

שיעורי הסיבוכים  התוך ניתוחיים והמוקדמים בעקבות ניתוח  TVT   הנם נמוכים יחסית ובעלי תחלואה נמוכה. סיבוכים תוך ניתוחיים כוללים חדירת המוליך לכיס השתן בטווח שכיחות של 2.5-11.7% וסיבוכים בתר ניתוחיים מוקדמים כוללים זיהום בדרכי השתן עד 31%, קשיים בהשתנה בשכיחות עד ל 38% והופעת דחיפות במתן השתן בשיעור של עד 29%. סיבוכים אלו ברוב המקרים חולפים ללא השלכה בטווח הרחוק .

הצוות הרפואי בבית החולים הסביר לכרמלה, שכרגע הם לא ממליצים לניתוח לתיקון הדליפה מהסיכון והסיבוך האפשרי. ו לגבי התכיפות במתן שתן ,הוצע לך טיפול תרופתי  אנטיכולינרגי שיכול אולי לתת מענה לאירועי הדחיפות והדליפה בדחיפות אך לא ישפר את הכאבים.

הכותבת : בלוריה דיין מנכ"ל חברת אול מד רפואה בקליק – המרכז לרשלנות רפואית

 

פנה למומחה

 

חוות דעת רפואית נוספת – לא רק לעשירים

אתם עומדים בפני טיפול רפואי או ניתוח מסובכים? חוות דעת שנייה מרופא מומחה תסייע לכם בקבלת החלטה להמשך הטיפול. בשלב הראשון, עוד לפני שמחפשים מומחה או מקבלים חוות דעת נוספת, מומלץ לפנות לרופא האישי שיסקור שוב את האבחנה ויתן מענה לכל שאלה מצידכם. האבחנה צריכה להיות ברורה ומובנת לכם במלואה. אינכם בטוחים או שבעי-רצון מן הטיפול המומלץ על-ידו? פנו ליועץ נוסף! במקרים רבים, לאחר שמובהרים לכם הדברים, מתברר שאינכם זקוקים לחוות דעת נוספת.

חוות דעת שנייה: מי רשאי לבקש?

אתם, כמובן, אך גם בני משפחה או קרובים מדרגה ראשונה יכולים לבקש חוות דעת שנייה – באישורכם בכתב – ורצוי שקרוב המשפחה יהיה מעורה בפרטי תיקכם האישי. במקרה מורכב, ובאישורכם מראש, יכול הרופא להתייעץ עם קולגה שלו לגבי תיקכם הרפואי לצורך גיבוש ההחלטה.

חוות דעת שנייה: מהן זכויותיכם?

חולה רשאי לפנות מיוזמתו לקבלת דעה נוספת בתיקו הרפואי. הוא יכול לבקש מן המוסד הרפואי את רשימת הרופאים ומידע אודות מומחיותם המקצועית; ובמצב אשפוז הוא זכאי לפגוש רופא מומחה נוסף, בתיאום עם הצוות המטפל ומנהל המחלקה.

המלצה: פנו לרופאים מומחים חיצוניים – ולא מקופת החולים שלכם או מבית החולים בו טופלתם.

לתשומת ליבכם, כי קופות החולים משתתפות – באופן חלקי או מלא – בעלויות הדרושות לקבלת חוות דעת שנייה או לייעוץ עם רופאים בחו"ל. לנוחיותכם, מצורפים להלן קישורים רלוונטיים לאתרי הקופות:

לאתר קופ"ח כללית – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מכבי – לחצו כאן

לאתר קופ"ח מאוחדת – לחצו כאן

לאתר קופ"ח לאומית – לחצו כאן.

חוות דעת שנייה – שלב אחר שלב:

  • פנו לרופא המטפל ובקשו סיכום רפואי ופירוט מצב בריאותכם (זוהי זכותכם!).
  • רכזו את כל המסמכים הרפואיים לפי סדר כרונולוגי.
  • רכזו את כל בדיקות ההדמיה ( CT , MRI, רנטגן). ניתן לקבל העתקים בתשלום.
  • הכינו רשימה של תרופות שנטלתם במהלך הטיפול.
  • תאמו פגישה עם המומחה. ציינו בפני מזכירתו כי ברצונכם לקבל חוות דעת נוספת, כדי שהרופא יקצה לפגישה זמן ארוך יותר.

 

!חשוב ביותר!  נא ודאו כי פניתם לרופא הנכון, בעל תת-ההתמחות הרלוונטית למקרה שלכם.

 

לקבלת חוות דעת רפואית נוספת:


לבית משפטלביטוח לאומילוועדת עררלטיפול בתאונת דרכים