רשלנות רפואית והקבלה לדנמרק

לקבלת יעוץ

הייתם רוצים לחשוב כי הנתונים המשויכים לנושא חשוב וכאוב זה גלויים וברורים? הייתם רוצים.

לא רק שנתוני הרשלנות הרפואית אינם גלויים, הם אינם נאספים. לא בידי גוף אחד, בכל אופן.

הייתם רוצים לחשוב כי משרד הבריאות, הגוף הממשלתי שעל פניו הוא זה שאמור להיות אחראי על בקרת הנושא,
מרכז את הנתונים? הייתם רוצים.

למשרד הבריאות מושג חלקי בנושא. את התמונה הגדולה והמלאה – הוא אינו רואה

והייתם רוצים לחשוב כי לפחות החוק קיים וברור בנושא. הייתם רוצים.

משרד הבריאות בכל אופן, טוען כי המושג אינו חדמשמעי.

סיכום מנהלים  

בבקשה :

החוק לא ברור, המצב לא ברור, הטיפול במצב וודאי ווודאי שאינו ברור.

הכל ברור עכשיו ?

בואו נתחיל.

משרד הבריאות מגדיר רשלנות רפואית כ-"מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת זהירות סבירה".
לפי המשרד "אין הגדרה של המונח 'רשלנות רפואית' בחוק, אך מדובר בסוג מסוים של רשלנות".

ממשרד הבריאות נמסר עוד כי יש סוגים שונים של רשלנות רפואית, והם נבחנים על פי המישורים השונים של תחום המשפט, וכן כי אין בידיו נתונים על היקף תופעת הרשלנות הרפואית בכלל מערכת הבריאות בישראל, ובתוך כך על מספר מקרי המוות עקב רשלנות רפואית, בשל ההגדרות השונות שיש למונח.

מבקר המדינה ציין בדוח שלו (מס' 62, שנת 2011), כי "רק מיעוט המקריםהחריגים והכשלים הרפואיים נובעים מרשלנות".

כמוכן, שייך המבקר את העלייה הניכרת והמתמדת בהיקף התביעות למודעות הגוברת בציבור לאפשרות של רשלנות רפואית, לעמידה על הזכות לתבוע וכן לגידול במספר עורכי הדין.

בידי המשרד נתונים על מספר התביעות בגין רשלנות שהוגשו נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד.

אז מה עושים בכדי כן לדעת וללמוד על היקף מקרים שכאלו בישראל ?

מרכז המידע והמחקר של הכנסת פנה לגופים שונים 

ועלפי נתונים (חלקיים!) שהתקבלו צייר את התמונה הבאה :

מנתוני הנהלת בתי המשפט עולה כי במהלך השנים 2010 – 2016 הוגשו בישראל
סכ'ה 10,694 תביעות אזרחיות נגד מוסדות רפואיים. בגין רשלנות רפואית.

*) אין אפשרות להסיק מהנתונים על שיעור התביעות בכל שנה שבהן ניתן
פסק- דין, שכן לפחות בחלק מהמקרים ייתכן שמדובר בפסקי דין בתביעות שהוגשו בשנים קודמות. לא ידוע כמה מהתביעות האלה נמצאו מוצדקות

*) במהלך אותן שנים הוגשו לבתיהמשפט 10,694 תביעות אזרחיות בגין רשלנות רפואית, אך לא ברור כמה מהן נמצאו מוצדקות; הוגשו 8,372 תביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בלבד, אך לא ברור בגין כמה מהם שולם פיצוי.

*) מספר מקרי הפטירה בישראל בשנה בממוצע הוא כ– 40,000

עד כאן הצרות שלנו.


הנה הצצה קצרה על מה שנעשה בתחום בדנמרק.

לפי גישת דיני הנזיקין הנהוגה בישראל, כדי שיינתן פיצוי למטופל הטוען כי נפגע בגין הליך רפואי, עליו להוכיח כי הגורם שטיפל בו נושא באחריות לפגיעה שנגרמה לו.

מודל חלופי לגישה זו הוא מודל ה"אין עוולה" (no fault), והוא מקובל בין היתר במדינות סקנדינביה. לפי מודל זה מתן פיצוי אינו תלוי בהוכחת אשמה או רשלנות מצד המטפל, אלא בהוכחה מספקת של קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי ובין הפגיעה.

בשל הקושי הכרוך בהוכחת טעות שנעשתה בידי צוות רפואי, וכדי להקל על מטופלים שנפגעו לקבל פיצוי, הוחלט על הנהגת מודל פיצוי ציבורי שבו לשם קבלת פיצוי אין חובה להוכיח שנעשתה טעות, אלא די בקיומו של קשר בין הפגיעה לבין הטיפול או הבדיקות שהמטופל עבר.

במודל זה המטופל גם אינו נדרש לנהל את תביעתו במסגרת ביתמשפט או להיות מיוצג על ידי עורך דין. המודל עוגן בחוק לעניין פיצויים שנכנס לתוקף בדנמרק בשנת 1992, וכיום היא תקפה כמעט בכל תחומי הפעילות של מערכת הבריאות הציבורית והפרטית.

לצורך יישום מודל הפיצוי האמור הוקמה ההתאחדות הדנית לפיצוי מטופלים, גוף עצמאי המנוהל על ידי מועצה שמכהנים בה שבעה חברים, מינויים של שר הבריאות והמועצות האזוריות. כ-200 איש מועסקים בהתאחדות.

ההתאחדות אינה עוסקת בבחינת ההתנהלות המקצועית של גורם רפואי זה או אחר, אלא בהערכת הפגיעה ובזכאות לפיצויים בגינה. בין מטרותיה :

  • ניהול תביעות פיצויים,

  • שירות למטופלים ולאנשי צוותים רפואיים,

  • ווידוא כי הפציעות הרשומות במערכת ההתאחדות ישמשו למניעת פגיעות בעתיד.

ההתאחדות מפצה אדם שנפגע באחד מהתנאים האלה:

  • אם מומחה רפואי מנוסה היה פועל באותה סיטואציה באופן אחר ("עקרון המומחה",the specialist rule)

  • אם הסיבוכים שנגרמו לו הם מאוד חריגים וחמורים בהשוואה לטיפול שניתן לאדם עקב המחלה שממנה הוא סובל וחורגים ממה שאפשר לצפות שאדם יוכל לשאת ( "עקרון ההוגנות" – the fairness rule )

  • אם היה כשל בציוד רפואי; אם היה אפשר למנוע את הפגיעה בשימוש בשיטה, בטכניקה או בטיפול מקביל אחר.

במסגרת ההתאחדות אין אפשרות לתבוע פיצויים בשל פגיעה נפשית על רקע שימוש בתרופות ואין אפשרות לקבל פיצוי על הסבל והצער שנגרמו בשל אובדן בן משפחה עקב פגיעה במהלך טיפול רפואי.

על המטופל להגיש את תביעתו בתוך 3 שנים מהרגע שבו גילה כי נפגע, ובתוך 10 שנים מיום התרחשות הפגיעה.

פיצויים על פגיעה במסגרת טיפול רפואי יינתנו רק עבור פגיעות שהפיצוי בגינם עולה על כ 5,300, פיצויים על פגיעה בגין טיפול תרופתי מסתכמים בכ1,620. הסיבה לכך היא הרצון להתמקד בפיצוי על מקרי הפגיעה הרציניים ביותר. סכומי הפיצוי אינם חייבים במס (פרט לריבית שהם מניבים) למעט פיצוי בגין אובדן הכנסות.

מטופלים המבקשים לקבל פיצוי על פגיעה שנפגעו במהלך טיפול רפואי נדרשים למלא טופס תביעה ולהעבירו להתאחדות בפקס או בדואר אלקטרוני.

בעלי מקצועות רפואה מחויבים לתת מידע על ההתאחדות למטופלים שהם סבורים כי נפגעו במהלך הטיפול בהם באופן שעשוי לזכותם בפיצויים, ואף לסייע להם להגיש את התביעה, אם יש צורך בכך.

פעילות ההתאחדות ממומנת מתקציב ציבורי, ועל כן לא נדרשות מהפונים אליה הוצאות כלשהן בהקשר של הגשת התביעה.

עם קבלת התביעה בהתאחדות, הם פונים לקבלת תגובת הגורם הרפואי הנתבע. עם קבלת החומר הוא מועבר לעיונם של עורכי הדין, ויחד עם גורם רפואי מייעץ הם מקבלים ההחלטה. כל תהליך הטיפול בתביעה מרגע הגשתה נמשך בממוצע 7 חודשים.

מימון הפיצוי :

במקרים שבהם הפגיעה הייתה בהקשר של טיפול על ידי שירותי הבריאות הלאומיים הדניים, הפיצויים משולמים על ידי האזורים ועל ידי חברות הביטוח שבהן ספקיות הבריאות הפרטיות מבוטחות.

במקרים של פגיעה עקב שימוש בתרופה, הגורם האחראי לתשלום הפיצויים הוא משרד הבריאות.

פיצויים בגין טיפול במסגרות פרטיות שמחוץ לשירותי הבריאות הלאומיים ממומנים באמצעות חברות הביטוח שספקיות שירותי הבריאות מבוטחות בהן.

פיצויים בגין פגיעות שנגרמו בהקשר לטיפול באסירים בבתי כלא ממומנים על ידי שירות הכליאה והמבחן של דנמרק.
פיצויים בגין פגיעות שנגרמו במרפאות צבאיות ממומנות על ידי משרד הביטחון הדני.

מתוך 9,628 תביעות לפיצויים שהוגשו להתאחדות בשנת 2012 , אושרו כ-33% . סך הפיצויים בגין התביעות שאושרו בשנת 2012 היה כ– 144 מיליון דולר.

עד כאן המבט על הדשא של השכן.

מאמרים נוספים

דברים שיכולים לעניין אותך

Open chat
1
זקוק לחוות דעת מהרופא הטוב ביותר?
Powered by