הבסיס לתביעת רשלנות

לא כל תלונה של מטופל על רופא או אופי הטיפול בו ותוצאותיו יכולה להיחשב כ"רשלנות רפואית".

לפי ויקיפדיה …. עוולת הרשלנות היא אחת מעילות התביעה במסגרת דיני הנזיקין, ויש הטוענים, כפי שציין השופט ברק בפסק-דין גורדון, כי היא העוולה המרכזית בדיני הנזיקין. לפי דיני הנזיקין, אדם שנפגע וסבל נזק (הניזוק), יכול לתבוע את הפרט שגרם את הנזק (המזיק). אולם הפיצוי אינו אוטומטי, והניזוק נדרש תחילה להוכיח שורה של קריטריונים לפני שיזכה בפיצוי. חרף הדמיון בשם, עוולת הרשלנות הנזיקית אינה זהה לרשלנות הפלילית. בעוד עוולת הרשלנות הנזיקית היא הדרך הנפוצה והשמישה ביותר לזכייה בתביעת נזיקין, במשפט הפלילי אין הרשלנות גרידא מספיקה כדי להטיל אחריות פלילית, ונדרשת לכך הוראה מפורשת בחוק…..

מה הם התנאים הבסיסיים אשר חייבים להתקיים על מנת שהתביעה תוכר כ"רשלנות רפואית"?

הגדרה – תלונה תוכר כ"רשלנות רפואית" כאשר מטופל נפגע ע"י רופא או איש צוות רפואית אחר אשר נכשל במילוי תפקידו וחובותיו הרפואיות.

על מנת לבסס תביעת רשלנות תידרש להוכיח את הדברים הבאים:

א. התקיימו יחסי רופא-מטופל –

כלומר, המטופל פנה אל הרופא שיטפל בו, ו הרופא הסכים לטפל במטופל. אם רופא החל לפגוש מטופל ולטפל בו,  קל מאוד להוכיח כי יחסי רופא-מטופל אכן התקיימו, יותר קשה להוכיח כאשר הרופא היה יועץ ולא טיפל ישירות במטופל.

ב. הרופא היה רשלני –

העובדה שהמטופל אינו מרוצה מהטיפול ותוצאותיו, אינה בהכרח אומרת שניתן לתבוע את הרופא על רשלנות. הרופא חייב להיות רשלני, במובן שפעל בצורה לא מקצועית  וחסרת זהירות באופן חריג באבחון או בטיפול.  כדי לתבוע על רשלנות, על המטופל להיות מסוגל להראות שהרופא גרם לנזק בדרך אשר רופא סביר באותן נסיבות לא היה גורם. הטיפול ע"י הרופא אינו נדרש להיות הטוב ביותר האפשרי, אלא בתחום הסביר של המקצועיות והזהירות המקצועית המחוייבת והמקובלת בתחום. השאלה האם הרופא אכן נהג במקצועיות ובזהירות הראויה, היא לרוב שאלת הבסיס סביבה נבנית תביעת הרשלנות. בית המשפט ידרוש מהמטופל להוכיח באמצעות מומחה את הסטנדרטים לטיפול הנחשבים מקצועיים וזהירים במקרים מהסוג בו עוסקת התביעה.

ג. רשלנות הרופא גרמה לפגיעה –

מאחר ותביעות רשלנות רבות מערבות מטופלים אשר היו חולים או פגועים גם לפני האירוע סביבו נדונה התביעה, יש לעיתים קרובות שאלה האם מה שעשה הרופא,  רשלני או לא, הוא באמת הגורם לנזק. לדוגמא, אם חולה מת לאחר טיפול בסרטן ריאות והרופא אכן פעל בצורה רשלנית, קשה להוכיח שרשלנות הרופא גרמה למותו ולא הסרטן. המטופל (או מי מטעמו) חייב להוכיח ש"הסבירות לרשלנות כגורם למוות היא גבוהה יותר מהסבירות שלא", כלומר להוכיח שרשלנות הרופא גרמה לפגיעה או למוות באופן ישיר. בדרך כלל, המטופל יהיה חייב את עדותו של מומחה רפואי מהתחום על מנת להעיד שרשלנותו של הרופא גרמה לפגיעה.

ד. הפגיעה גרמה לנזקים ספציפיים –

גם אם ברור שהרופא תפקד בצורה שאינה מגיעה לסטנדרטים המקובלים בתחומו, המטופל אינו יכול לתבוע על רשלנות אם לא נגרם לו נזק כתוצאה מהטיפול. להלן דוגמאות לנזקים אפשריים מהם יכול המטופל לסבול: כאב פיזי, כאב רגשי, הוצאות רפואיות נוספות, אובדן מקום העבודה, אובדן כושר עבודה וכו'.

האתגר המשמעותי ביותר בתביעה העוסקת ברשלנות רפואית הוא מציאת המומחה הרפואי אשר יסכים להעיד לגבי הסטנדרטים הנהוגים בתחום, ולהסביר כיצד פעולותיו של הרופא הנתבע הן רשלניות ואחראיות לפגיעה במטופל.

עורך דין ! מעוניין בחוות דעת רפואית?

לבירור צור קשר

 

וועדה רפואית זו לא קביעה סופית!

וועדה רפואית זו לא קביעה סופית!

המוסד לביטוח לאומי והנפגע יכולים להגיש ערעור  על קביעת הוועדה בדבר דרגת הנכות שנקבעה, בפני הוועדה הרפואית לעררים.

חשוב לדעת ! את הערעור, יש למסור בכתב תוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי (או 45 ימים לאחר החלטת ועדת מס הכנסה). איחור בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי גורר איבוד היכולת להגיש ערר, פרט לנסיבות מיוחדות.

לפני הגשת ערר מומלץ לקבל ליווי מקצועי!

  1. וועדת הערר יכולה לדון בכל נושא, לרבות סעיפים עליהם לא ערערת, ורשאית להוריד את הנכות, או לא להכיר בקשר בין הנזק לאירוע בעבודה. החלטות הוועדות הקודמות אינן מחייבות את וועדת הערר. לכן חשוב ביותר להגיע מוכנים!

  2. בוועדה יושבים רק רופאים, והם אלה הבוחנים את החומר המוגש להם. לכן מומלץ להכין את החומר בעזרת רופא אשר בקיא ומנוסה בהליך בביטוח לאומי.

  3. הגשה לא מקצועית אשר לא ממקדת מספיק את הדגשים החשובים, פעמים רבות נגמרת בקביעת נכות נמוכה מהמגיע לך, או בשלילת הקשר הסיבתי בין האירוע לנזק הרפואי.

  4. ככל הליך בוועדת העררים יכול לשמש אותך בהמשך כבסיס להליך משפטי, לכן כל שכחה שלך של טענה רפואית, אפילו אם נובעת מכך שאינך בתחום הרפואה, מקטין את הסיכויים גם בהליכים הבאים. כל חוסר של מידע רפואי הממחיש בצורה אובייקטיבית את הנזק הרפואי שלך – יוצר סכוי קטן יותר לאפשרויות בהליכים הבאים.

עצות חשובות לגבי הגשת הערר:

*     ניתן וכדאי לצרף נימוקים רפואיים נוספים בכתב, עם קבלת מסמכים רפואיים חדשים הדנים בנזק הרפואי. במילים אחרות – חשוב להמשיך את איסוף וסיכום החומר הרפואי. לא להסתפק במה שהוגש לוועדה מדרג ראשון. רצוי להיעזר באנשי מקצוע

*     אם לא צורף פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון, יש לבקש בכתב לקבל אותו. כדאי שהנימוקים לערר יתבססו על הכתוב בפרוטוקול. אם טרם קבלת את הפרוטוקול ועומדים לעבור 30 היום הקצובים בחוק להגשת ערר, יש לגשת מיידית לאנשי מקצוע המתמחים בתחום על מנת "לעצור את השעון".

*     כיצד להבין מה כתוב בפרוטוקול ? – יש לזכור שהרופאים כותבים בלשון מקצועית רפואית. ברוב המקרים כדאי מאד להיעזר בגוף רפואי עם התמחות בתחום, על מנת להבין את הדקויות בפרוטוקול. מה נכתב, איך נכתב ומה לא נכתב

*     כיצד לנסח את נימוקי הערר ? – הנימוקים המוגשים, נועדו לעיני הרופאים. גם כאן חשוב ביותר לדבר בשפתם המקצועית. לא להשמיץ את הוועדה הקודמת, ולהביא נימוקים רפואיים מקצועיים כבדי משקל וקשים לסתירה. זו עוד סיבה להיעזר בגוף רפואי שזו התמחותו.

מידע כללי על וועדה רפואית לעררים.

  1. קובעת את גובה הנכות הזמנית והקבועה.

  2. הוועדה לא כפופה להחלטת פקיד התביעות.

  3. ווועדת הערר יכולה לדון בכל נושא, לרבות סעיפים עליהם לא ערערת, ורשאית להוריד את הנכות. החלטות הוועדות הקודמות אינן מחייבות את וועדת הערר.

*     וועדה מדרג ראשון תורכב מ- 3 "פוסקים רפואיים" אחד או יותר מומחים בפגיעות מסוג פגיעתו של המבוטח.

*     פוסק רפואי אינו עובד המוסד לביטוח לאומי אלא מתמנה על ידי שר העבודה והרווחה. לכן לכאורה הוא בלתי תלוי. אולם הוועדות מתרחשות בתוך סניפי הביטוח הלאומי. הפוסק מוזמן על ידי פקיד המוסד, והפקודה לתשלום עבור עבודתו מועברת על ידי המוסד

*     לצורך קביעת דרגת נכות רשאי הרופא המוסמך = הפוסק, מיוזמתו או על פי דרישת חברי הוועדה למנות יועץ רפואי חיצוני.

*     אם הנזק הרפואי שנגרם לך הינו במספר תחומים, ואכן נשלחו מסמכים בנושאים אלה למוסד לביטוח לאומי, יתכן ותוזמן/י לבדיקת מספר מומחים, עוד טרם התקיים הוועדה העיקרית, או לאחר התקיימה. צורת הבדיקה והפרוצדורה יהיו זהות לזו של הוועדה.

*     על פי ההלכה הפסוקה (שישימה גם לגבי הועדות הרפואיות לעררים), במקרה שבו הנכה לוקה = סובל בריבוי פגימות = בעיות רפואיות כתוצאה מהעבודה, אין חובה שהוועדה תכלול מומחה אחד בתחום כל פגימה שבמבוטח. יתרה מכך, אין הצדקה לכלול בועדות הרפואיות מומחים בתחום צר וספציפי של הפגיעה הנדונה. יחד עם זאת, כאשר מוגשת לוועדה חוות דעת אשר ניתנה על ידי מומחה בתחום הספציפי (כמו- מומחה לכף היד), על הוועדה להתייעץ עם יועץ רפואי המומחה באותו תחום צר, וזאת- בנוסף לחובה לכלול בהרכבה אורטופד מהתחום הרחב. בנושא זה  יש להתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום הגשת העררים הרפואי על מנת לזהות כשל אפשרי בהרכב הוועדה.

*     מזכיר הוועדה – על פי החוק בכל וועדה יושב מזכיר/ה שהוא עובד המוסד ותפקידו לוודא את זהות הנבדק ולרשום פרוטוקול המכיל את תלונות הנפגע, פירוט בדיקת הרופא ומסקנות הוועדה.

ערר על החלטת הועדה הרפואית לעררים

החלטת הוועדה הרפואית לעררים היא סופית ואין לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין לעבודה. אם נידחת בוועדה מדרג ראשון קיים סיכון גבוה בהגשת ערר ללא אנשי מקצוע מאחר ואם תידחה שנית אין יותר אפשרות ערעור.

את הערעור יש להגיש תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית לעררים.

במידה והינך מעוניין להמשיך לבית דין זכור כי הביקורת השיפוטית של בית הדין מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד.

במסגרת  סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. הכלל הוא, שלמעט מקרים נדירים ביותר בהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מחייב ידע או שיקול דעת רפואי, אין בית הדין עצמו מתקן את הטעות אלא מחזיר את העניין לוועדה הרפואית.

לפני וועדה רפואית צור קשר