טיפול לקוי לאחר ניתוח TVT ( לדליפת שתן ) הביא לסיבוך ולרשלנות

שושנה, אישה בת 54, סבלה מדליפת שתן בזמן מאמץ. לפיכך, התקבלה לניתוח מתלה שופכתי מסוג TVT. הבירור הטרום-ניתוחי היה תקין, כולל ציסטוסקופיה שבוצעה כחודש לפני כן ופורשה כתקינה. בהתאם למתועד בדו"ח הניתוח, הוא עבר בהצלחה ללא אירועים חריגים. אולם, לא כך היה. הסיפור כבר לאחר כחודש מאז הניתוח פנתה המטופלת עם תלונה על זיהומים חוזרים בדרכי השתן שהופיעו מיד לאחר הניתוח – אירועים שלא סבלה מהם כלל וכלל טרום הניתוח.

קשר סיבתי ברשלנות רפואית

הבעייתיות בקביעת קשר סיבתי

נטל הראייה משתנה בהתאם לחוק השורר מעל הדיון המשפטי, למשל, לפי דיני הנזיקין, צריך שיהיה 51%. לפי הפסיקה בהקשר לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), מספיק שהסיבה שהסיבה קשורה בשירות ביטחון תהה זהה לשאר הסיבות. לפי חוק הביטוח הלאומי סעיפים 83 ו-84 צריך שהסיבה הקשורה בעבודה לא תהה פחותה במידה רבה מסיבות שאינן קשורות לעבודה. קשר סיבתי רפואי הינו שונה באופן מהותי וניכר מקביעת הקשר הסיבתי המשפטי. הסוגיה נדונה בבית המשפט העליון

בחירת מומחה לחוות דעת רפואית בתביעת רשלנות

רשלנות בלידה מצבים רבים יכולים להוביל לתביעה בנושא רשלנות רפואית, החל מרופא אשר שכח תחבושת, צינורית או כל דבר אחר בגוף המטופל, ועד חוסר עדכון של מטופל לגבי סכנות או התוויות של תרופה אשר נרשמה לו. במקרים אלה אין להסתפק בחוות דעת מומחה המעיד על הפרוטוקול המקובל בתחום, אלא להקפיד בבחירת המומחה לתחום הספיציפי ביותר אשר יוכל בחוות דעת הרפואית להצביע בפני בית המשפט על החריגה מהנהלים, וחמור מכך על