טיפול לקוי לאחר ניתוח TVT ( לדליפת שתן ) הביא לסיבוך ולרשלנות

שושנה, אישה בת 54, סבלה מדליפת שתן בזמן מאמץ. לפיכך, התקבלה לניתוח מתלה שופכתי מסוג TVT. הבירור הטרום-ניתוחי היה תקין, כולל ציסטוסקופיה שבוצעה כחודש לפני כן ופורשה כתקינה. בהתאם למתועד בדו"ח הניתוח, הוא עבר בהצלחה ללא אירועים חריגים. אולם, לא כך היה. הסיפור כבר לאחר כחודש מאז הניתוח פנתה המטופלת עם תלונה על זיהומים חוזרים בדרכי השתן שהופיעו מיד לאחר הניתוח – אירועים שלא סבלה מהם כלל וכלל טרום הניתוח.

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה

רשלנות רפואית וביצוע אמפוטציה (קטיעה) במחלקת יילודים פגיה

להורים במרכז הארץ, נולדה פגית נולדה בבית-החולים ממשלתי, בשבוע ה-24 להריון, בעקבות צירים מוקדמים שהופיעו אצל האם והתפתחותה של לידה מוקדמת. ניסיון לעצור את הלידה לא צלח והאם קיבלה טיפול עם מגנזיום וצלסטון. הלידה הייתה וגינלית ובה נולדה הפגה במשקל לידה של 700 גרם.   לידת פגית: התינוקת סבלה מחוסר בשלות של הריאות (RDS) וטופלה עם סורפקטנט עם שתי מנות והונשמה בשיטת הנשמה מרובות של VGV. הפגה נזקקה להנשמה במשך כ-20

הכנת עד מומחה לחקירה נגדית בבית משפט

בית המשפט נותן משקל לעד ולתוכן חוות הדעת. לשופט אין כלים מקצועיים ברפואה, למרות שלעיתים נתקל במקרים דומים בעבר. יכולת האבחון בין עיקרי מקרה למקרה מוגבלת, אף אם השופט סבור שהמנגינה העיקרית ידועה לו. מידע וניתוח העובדות הרפואיות אינם כלולים במסגרת הידיעה השיפוטית שלו. אשר על כן – השופט במרבית המקרים אמור להישען ולהסתמך על הכלים השיפוטיים שיש לו – הקשבה לצורת ההתבטאות של הנחקר, מבנה התשובות שלו, התרשמות אם

וועדה רפואית זו לא קביעה סופית!

וועדה רפואית זו לא קביעה סופית! המוסד לביטוח לאומי והנפגע יכולים להגיש ערעור  על קביעת הוועדה בדבר דרגת הנכות שנקבעה, בפני הוועדה הרפואית לעררים. חשוב לדעת ! את הערעור, יש למסור בכתב תוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי (או 45 ימים לאחר החלטת ועדת מס הכנסה). איחור בהגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי גורר איבוד היכולת להגיש ערר, פרט לנסיבות מיוחדות. לפני הגשת ערר