רשלנות רפואית ברפואת שיניים


רשלנות בניתוח שיניים

מעט מאוד אנשים אוהבים ללכת לרופא השיניים, רבים גם לא מתמידים אפילו בביקורי החובה והשימור. אך אם מצב השיניים מחמיר ונדרש טיפול עמוק או אפילו שיקומי, לכולם ברור שאין ברירה – ואז נשאלת השאלה מיהו הרופא המתאים לטיפול כזה.

ברוב המקרים, אנשים מטופלים אצל אותו רופא במשך שנים רבות. הוא הופך בעיניהם לבעל הסמכות בכל הקשור לבריאות הפה והשיניים, וכאשר יש צורך בטיפול או בתוכנית שיקומית הם נוטים לשמוע להמלצתו ולבצע אצלו את התוכנית. במקרים אחרים,  מגיע האדם לטיפול פשוט, לכאורה, אולם תוך כדי הטיפול מעדכן אותו הרופא כי נחוץ תהליך מקיף יותר – ולא נותן לו שהות לבדוק אפשרויות נוספות או להתלבט, וכבר פותח בטיפול המקיף.

תוכנית שיקומית לפה עשויה לעלות עשרות אלפי שקלים, ולא פעם היא כרוכה בפעולות כירורגיות, פרוטטיות או אחרות, אשר חורגות מסמכותו של רופא השיניים הממוצע. מאחר שלא נקבעו עד כה תקנות או חוקים המגדירים במדויק מיהו 'מומחה לשיקום הפה', התחום כיום פרוץ ולמעשה כל רופא המעוניין להיכנס לתחום יכול להכריז על עצמו כמומחה – מה שמהווה מקור לתביעות רבות של רשלנות רפואית בגין טעויות ונזקים שנגרמו למטופלים עקב טיפול לא מקצועי.

כך, למשל, מטופל הגיע לניתוח החדרת שתלים, והרופא פגע בעצב וגרם לשיתוק חלקי בלסת התחתונה עקב חוסר מיומנות. במקרים אחרים, המליץ הרופא למטופלת להתקין גשר כתרים, אך במסגרת ביצוע הגשר הוא עקר שיניים בריאות; ולמטופלת אחרת הודיע הרופא כי דרושה "עקירה פשוטה" ולא ביצע קודם צילום רנטגן, אך במהלך העקירה התברר שמדובר בעקירה כירורגית של שן כלואה.

סימנים לזיהוי רופא שאינו מומחה

• כאשר תוך כדי טיפול שגרתי אשר בעטיו הגעת לרופא, הוא מעדכן אותך שיש צורך בטיפול רחב יותר או בתוכנית מקיפה לשיקום הפה, ומתחיל מיד בביצועה מבלי להסביר או לתת לך אפשרות בחירה.

• כאשר רופא מציע לך להתחיל בתוכנית לשיקום הפה, מבלי לבצע קודם בדיקה קלינית מקיפה וצילומי רנטגן רלוונטיים.

• כאשר רופא מציע לך בעל-פה תוצאה אסתטית, אך לא מציג בפירוט את התוכנית הטיפולית הנדרשת.

• כאשר רופא מציע לך מספר רב של טיפולים שלא תכננת כשפנית אליו, יתכן שמדובר ב'טיפולי יתר' שאינם נחוצים או דחופים.

אם זיהית אחד מהסימנים הללו, כדאי לבקש מהרופא הצעה מסודרת, ולחפש המלצות על רופא אחר שיוכל לתת לך תמונת מצב נוספת והצעה לתוכנית שיקום רצויה. 

מתי פגיעה בשיניים, בחלל הפה או בלסת נחשבת לרשלנות?

בית המשפט בוחן רשלנות לפי מבחן 'הרופא הסביר'. כלומר, במידה שאותו מקרה היה מטופל על ידי רופא סביר אחר, האם היו קורים הנזקים המפורטים בתביעה עקב אבחון, טיפול או סיבוכים בעקבות הטיפול שבוצע.

בנוסף, בלי קשר לנזקים, בוחן בית המשפט אם היתה פגיעה ב'אוטונומיה'. כלומר, האם ניתן למטופל הסבר מסודר אודות התהליך שהוא עומד לעבור, כולל פירוט הסיכונים הצפויים וסיבוכים אפשריים, וכמובן – את כל החלופות לטיפול שהוצע לו, ככל שישנן. בהתאם לכל המידע שהוצג לו, אמור המטופל לחתום על טופס הסכמה לטיפול הנבחר.

מי מפקח על רופאי השיניים והמומחים לשיקום הפה?

למרבה הצער, אין פיקוח כזה ואין תקנות הקובעות מה צריכה להיות הכשרתו או ניסיונו של רופא, על מנת שיוכר כ'מומחה לשיקום הפה'. כתוצאה, כל רופא שיניים המעוניין בכך – ולנוכח הסכומים הנגבים בתהליכים אלה, רבים מעוניינים בכך – מצהיר על עצמו כמומחה ומקבל מטופלים במרפאתו.

במקרים מסוימים מסתיים הטיפול עם נזק עצבי שלעתים קרובות עלול לגרום למטופל בעיות תפקודיות של דיבור ולעיסה, ובמקרים אחרים אף לנזק אסתטי. בעקבות זאת, יש לעתים צורך בטיפולים ובניתוחים נוספים לתיקון הנזק, דבר היוצר עול כלכלי משמעותי, ולעתים הנזק הוא בלתי-הפיך.

כיצד מגישים תביעה על רשלנות ברפואת שיניים?

בניית התיק הרפואי:  מרכזים ובוחנים את כל מסמכי התיעוד של הפניות, הטיפולים, המלצות הטיפול, התוצאות או הסיבוכים שלאחר הטיפול וכדומה. אם מתברר שחסרים צילומים פנורמיים או בדיקות להמחשת הנזק, מופנה המטופל לבדיקות ולצילומים הרלוונטיים לשם ביסוס התיק הרפואי והתביעה.

פנייה למומחה רפואילאחר שהתיק הרפואי מוכן ועילת התביעה נבחרה (נזק, רשלנות, פגיעה באוטונומיה וכן הלאה) מופנה המטופל לרופא מומחה רלוונטי, הכותב את חוות הדעת הרפואית לתיק ומבסס את טענת התביעה מול מבחן 'הרופא הסביר'.

בחירת הנתבעים: עם קבלת חוות הדעת הרפואית, יכול עורך הדין המלווה את התיק להמליץ על תביעה כנגד הרופא, המרכז הרפואי בו התבצע הטיפול, או כל גורם רלוונטי אחר.

עורך דין! מעוניין בחוות דעת רפואית?

לשאלות בנושא רשלנות רפואית ברפואת שיניים – צרו קשר