רשלנות רפואית בלידה: כל מה שאתם חייבים לדעת


בישראל מתבצעות מדי יום אלפי לידות, רובן רגילות וללא סיבוכים. כאשר מתגלה כשל משמעותי באבחון או בטיפול במהלך ההיריון או הלידה, הגורם נזק ליולדת או לעובר, ניתן להגיש תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית. במסגרת התביעה, יש להוכיח כי לא בוצעו על-ידי הצוות הרפואי פעולות סבירות שיכלו למנוע את הנזק.

 בתביעות אשר מגיעות למשרדינו ניתן לזהות שלושה דפוסים בעייתיים, האחראים לרוב התביעות בנושא רשלנות רפואית בלידה:

א. כאשר מצב רפואי לא אובחן או לא טופל כראוי במהלך ההיריון, או שמשמעותו לא הוסברה להורים באופן ראוי שיאפשר להם לקבל החלטה לגבי המשך ההיריון והטיפול בעובר במהלכו.

מקרה לדוגמה: נ' הגיעה לסקירת מערכות סטנדרטית בקופת החולים, ובמסגרת הבדיקה אובחן מבנה כלייתי חריג בגדולו. נ' קיבלה את דוח הבדיקה אך מלבד הפניה לרופא המטפל, להמשך ליווי היריון, לא ניתנו לה הנחיות חריגות כלשהן. נ' לא הופנתה להמשך בדיקות ואבחון גם במהלך מעקב ההיריון. התוצאה: רק בחודשי ההיריון המתקדמים, בעקבות בדיקות דם שנמצאו לא תקינות, החל תהליך אבחון – מה שהציב בפני המשפחה אפשרויות לא פשוטות.

ב. כאשר קיים מצב רפואי קודם, אך הצוות הרפואי מתעלם או לא מטפל כראוי במהלך ההיריון והלידה.

מקרה לדוגמה: ג' אובחנה כסוכרתית במהלך ההיריון, אולם הצליחה לשמור על רמות סוכר מאוזנות באמצעות תזונה ופעילות גופנית מדודה, בהתאם להנחיות אנשי המקצוע. במעקבי ההיריון צוין גודל העובר כגדול, והובהר לה כי יתכן שתידרש לשקול ניתוח אלקטיבי כמקובל במקרים אלה. שבוע לפני מועד הלידה הצפוי פיתחה ג' לידה טבעית. עקב כך, הגיעה נ' לבית החולים עם צירים ולידה פעילה, אך למרות הנתונים החליט הצוות הרפואי לאפשר לידה נרתיקית. התוצאה: התינוק נתקע בתעלת הלידה, והיולדת הובהלה לניתוח חירום.

ג. כאשר לא קיים מצב רפואי קודם, אולם הוא נוצר במהלך הלידה ולא אובחן או טופל כראוי.

מקרה לדוגמה: ס' עברה היריון תקין, ללא סיבוכים או תופעות מיוחדות, וכשפיתחה צירים הגיעה בלידה פעילה לבית החולים. בחדר הלידה היא חוברה למוניטור, ובן-זוגה הופקד על ניטור הדופק העוברי. אלא שבשלב מסוים הבחינו בני הזוג כי הדופק העוברי נחלש לעתים ואינו יציב, אך חרף פניות חוזרות ונשנות אל הצוות הרפואי הם נענו בזלזול ורק כעבור שעות ארוכות הואיל הצוות לבדוק את התקדמות הלידה. התוצאה: זוהתה מצוקה עוברית שהובילה ל'לידה שקטה' ולמוִת העובר.

בכל המקרים הללו הוגשו תביעות משפטיות כנגד המוסדות הרפואיים וצוותיהם הרלוונטיים, ובמסגרתם נדרשה חוות דעת רפואית התומכת בטענות היולדת ומוכיחה כי הצעדים שננקטו היו בלתי סבירים במצב הנתון.

עקרונות לבחירת מומחה רפואי לצורך חוות דעת בתביעה לרשלנות רפואית בלידה:

1. יש לוודא שהמומחה מוסמך לכתוב חוות דעת רפואיות, ומהווה סמכות בתחום זה. ככל שהמומחה ידוע ובעל סמכות בתחומו, יראה בו בית המשפט סמכות מקצועית ויקבל את תפיסתו באשר לנזקים שנגרמו ליולדת.

2. לעתים כוללת התביעה אלמנטים נוספים כגון מחלה של האם או של העובר, שהייתה ידועה או התפתחה במהלך ההיריון או הלידה; אבחון הסקירות או הממצאים הגנטיים לא בוצע כראוי, או שנמצא כשל באבחון, או שלא הובהרה להורים משמעותו של האבחון ובכך נמנעה מהם הזכות לקבל החלטה לגבי המשך ההיריון או הפסקתו. כאשר מעורבים אלמנטים כאלו בתביעה, מומלץ להקפיד על פנייה למומחה מיילדות בעל ניסיון בתחום, אשר יוכל להאיר זוויות ייחודיות הנדרשות באבחון או בטיפול הסביר הנדרש במקרים אלה.

 

יש לכם שאלה? צרו קשר